הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא ל.

נ"ב היו (כי בד"ק ודפ"י מילת היו ליתא)

נ"ב ורשב"ם ותוס' מפרשים בע"א:

נ"ב פי' כת:

נ"ב ויש לעיין למה לו להרי"ף לפרש ואנן בעינן ב' שערות במקום א' הא הקושיא מתורץ בזה דלגבי שערות לא הוי עדות דשערות לכלום דחצי דבר הוא אבל לגבי חזקה אמרי' מגו דמהני עדות לענין פירות הוי עדות נמי לענין חזקה והמאור הגדול הקשה קושיא זו ע"ש ובמלחמות:

ספיקא טמא כצ"ל ונ"ב והלכך לר"א אי מפסיק מצר וחצב בינתים וטומאה בא' מהן ואינו ידוע באיזה מהן נכנס ספק ביאה הוא וטהור ואי ליכא מצר בינתים ספק מגע איכא ולא ספק ביאה דהא שדה אחת נינהו וטמא:

נ"ב פי' אם יש למערער עדות כמה פירות אכל וכ"כ הרא"ש ז"ל:

נ"ב דלא אכלי:

נ"ב ואפשר דהריטב"א ס"ל נמי דאין משלמים רק הקרקע ולא הפירות דאל"כ הא לגבי פירות הוא כאשר עשה:

נ"ב בין רצופין לשאינו רצופין:

נ"ב פי' שיש לה בעל:

נ"ב עדות: