הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא ב.

נ"ב אשר"י בשלמא למ"ד מחיצה גודא ניחא כיון דקנו ושעבדו נכסיהן לבנין הכותל לאו קנין דברים הוא אבל למ"ד מחיצה פלוגתא הוא שלא נתרצו אלא לחלוק אין כאן שעבוד נכסי ולא מכר ומתנה ואין לו לקנין על מה שיתפוס:

נ"ב ל"ג הא גופא קשיא אמרת וכן בגינה מקום שנהגו לגדור וכו' הא סתם אין מחייבין אותו והדר תני אבל בקעה שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו הא סתמא מחייבין:

שנתרצו כצ"ל:

אמר כצ"ל:

שבונין כצ"ל:

ל"ג אמר אביי כל ביני אורבי טפח וה"מ בטינא אבל בכספא בעי טפי:

נ"ב וצ"ל הא דקאמר התלמוד דאיכא בי כנישתא אחריתא איכא בינייהו דהיינו שאינו קבוע וכן משמע בתוס' בהג"ה וא"כ אין מקום לקושיית המחבר וכ"כ מהר"ם ז"ל ולפני האחרונים היה כתוב דאיכא דוכתי לצלויי ולפני המחבר כתוב בי כנישתא איכא בינייהו ודו"ק:

נ"ב פי' דמרימר ומר זוטרי:

נ"ב שאורחין רגילין לאכול ולישן:

נ"ב אחר:

נ"ב דפריך לעיל אלישנא קמא דסבר דהיזק ראיה לא שמיה היזק והא וכן קתני:

נ"ב לא לזה ולא לזה: