הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא כה:

נ"ב ואפי' לא ראה וליכא סהדי נמי לא מהימן לסברת הרי"ף עי' במלחמת ה' ותמצא דעת אחרת לסברת הרי"ף:

תיבת לא מוקף ונ"ב ברא"ש ליתא:

נ"ב וקשה למה לא אמר לוקח מעיד למוכר אם יש לו ארעא אחריתי. תוס':

בתי אבות שהן ואבותיהן כצ"ל:

נ"ב של משפחה:

רשותו ולא עשה עמהם ושתק כצ"ל והד"א:

לו כצ"ל:

ולא טרח אריס בה כצ"ל:

נ"ב קיימין:

הר"ש כצ"ל [וכ"ה בד"ס ובד"ק]:

נ"ב וא"כ מרויח במה שתשאר בידו שאין צריך לשלם מה שאכל כבר זה אינו דאריסותיה שקיל בהיותו שכר אריסות:

הר"ש כצ"ל:

נ"ב פי' ואין בידו לסלקו ולכך יש לו הנאה שתשאר בידו ואע"ג דלית בה פירי:

נ"ב והא דאין לוקח א' מעיד ללוקח ב' אע"ג דלא חייש לבע"ח א' מיהו חייש שמא קרקע גזולה היא בידו ומלוה ועוד דמעמיד ללוה אע"ג דאית ליה ארעא אחריתי [למוכר וא"ת ומלוה וערב והלוקח אמאי מעידים ללוה אע"ג דאית ליה אחריתי] ניחוש שמא היא קרקע גזולה וי"ל דבשום מקום אין המלוה וערב והלוקח חוששין היכי דאחריות שלהן קיים:

נ"ב אבל קשה הרי הכא במאי עסקינן בנכסין משועבדים כבר לבעל חוב בידוע כמ"ש הנ"י גבי לוקח ראשון: