הגהות הב"ח על רי"ף יבמות לג:

דס"ל לאמימר דבעי לתרוצי לרגלי' על ארעא וחליץ כדקאמר בהדיא האי מאן כו' כצ"ל והשאר מוקף ונ"ב לשון זה ודאי בטעות נדפס דאל"כ הרי דבריו סותרין דבסמוך כ' לאו דנקטע' רגלו וכו' אלמא דס"ל דקיטע אינו חולץ. גם נ"י והרא"ש ז"ל בהעתקתם לשון הרב ז"ל לא העתיקו לשון זה וכן כל שאר המחברי' כתבו על שם הרי"ף ז"ל דס"ל דקיטע אינו חולץ כל עיקר. ולבי אומר לי שלשון זה היה כותבו הרי"ף ז"ל במהדורא קמא ואח"כ הגיה כנראה מדברי בעל המאור והמעתיקי' טעו ולא ידעו כן נ"ל:

המנעל צ"ל:

נ"ב א"ל:

נ"ב מותר:

תי' קליה נמחק:

דסנדל שאינו שלו מותר לכתחלה ורצה כצ"ל:

נ"ב כיון:

נ"ב משמע יד כהה שלך:

הכי רמו כצ"ל:

נ"ב י"ל