הגהות הב"ח על רי"ף תענית ה:

נ"ב ויאמר ה' אל יהושע:

נ"ב בפ' הקורא את המגילה עומד וע"ש במ"ש הרא"ש:

צ"ל חזינא:

נ"ב ירושלמי:

נ"ב איכא בינייהו:

נ"ב ובקבלה שהנביא מצוה לישראל והקשה בתוספות מאן דהו מ"ש בהאי קרא דכתיב ביונה וירא האלהים וגו' ולא קרי ליה קבלה ובהאי קרא דוקרעו לבבכם קרי ליה קבלה ופריק איהו כל מקום שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל קרו ליה קבלה ובכל דוכתא דלא אתפקד נביא כי האי וירא האלהים שהוא כמספר והולך ויליף מיניה אגב אורחא מלתא לא קרי ליה קבלה כו':

צ"ל דגלות:

נ"ב וז"ל רש"י בגמ' חוגרין שקין תנינן בירושל' שהיו חוגרים שקין ויוצאין לבה"ק ותוקעין בקרנות ובעי' לה מיבעא שקין למה ובה"ק למה ותקיעת שופר למה עכ"ל: