הגהות הב"ח על רי"ף שבת כד:

דשבת' כלום ועוד כי סליק כצ"ל והד"א:

דליתי לשחיקת סממנין כצ"ל:

דמשוי כצ"ל:

כאן צ"ל הדיבור והוא שקשורה לו מע"ש דאז לא מחזי כמשוי הס"ד ואח"כ מה"ד מהו ליתן:

נ"ב דהוא משום צער דצינה:

נ"ב והוא:

כשהיו דדיהן כצ"ל:

נ"ב ס"א וכל הנך לא תצא משום דהוי משוי ואינו לשמור גופה וסנדל משום דלמא מישתליף ואתי לאיתויי כו':

נ"ב לכך פוקק בצמר כצ"ל והד"א:

נ"ב לשוק למוכרה:

הזכרים על נקבות כצ"ל: