הגהות הב"ח על רי"ף סנהדרין ז.

דקאמר כצ"ל:

דבעל כצ"ל:

נ"ב של אביו ואם מכחא דמתני' נפקא לן לבן דגיסו של אביו הוא ובנו וחתנו כ"ש שנאמר בגיסו עצמו דהוי פסול הוא כו':

נ"ב ס"א ועוד כד מעיינת בדברי גאון זה משכחת להו דסתרי אהדדי דקאמר בן בעל אחות אמו פסול לבעל אחות אמו שהוא גיסו של אביו הנה בן גיסו פסול לו והדר קאמר למדנו שבנו מאחות אשתו של זה כשר הוא הנה דבריו סותרין זה את זה ובודאי דבר שגגה הוא ואין לסמוך עליה. וכך מצאתי הנוסח' באלפסי ישן גם בעל המאור הזכיר זה והאריך וע"ש:

נ"ב על כתב ידו:

לאו וכו' דכשירה כצ"ל:

דאיתמסר כצ"ל:

נ"ב פירוש:

דסבר כצ"ל:

נ"ב ופשט לי':

נ"ב חד:

צ"ל והכלל:

צ"ל נקט:

נ"ב כלומר כאילו נשנו בפירוש במשנה שהנשים שלהם נאסר וע"י קדושי בעלים דודאי יש להם כלות כשם שיש להם חתנים ונאסרו הנשים ע"י חד קדושין:

נ"ב ר"ל בן גיסו לגיסו עצמו אבל בני גיסין אהדדי פשיטא דפסולין מה"ת כדאמר בנין להדדי מנ"ל כו':