הגהות הב"ח על רי"ף סנהדרין ג:

כאן צ"ל המשנה דלקמן זה פוסל וכו' עד מי מיסב עמהן ואח"כ צריך לה"ד גרסינן בגמ':

נ"ב לברר:

נ"ב אלא:

נ"ב התם:

דהני עדים לאו מכח עדים אחרינא קא אתו כצ"ל:

נ"ב שנו:

נ"ב הא בג' סגי ומשני ה"ק כשזה בורר וכו' וכצ"ל:

נ"ב נדון:

אחד ופוסל כל כצ"ל:

והולך לבית הועד אלא דקאמר מלוה כו' כצ"ל ותי' ודן בעירו נמחק:

נ"ב עדיו:

נ"ב סוגיית הגמ' זה בורר כו' ואפי' לוה מצי מעכב בתמיה והא אמר ר"א ל"ש אלא מלוה אבל לוה כופין אותו ודן בעירו. כדאמר ר' יוחנן בערכאות שבסוריא שנו ה"נ בערכאות שבסוריא שנו אבל מומחין לא ר"פ אמר אפי' תימא מומחין כגון בי דינא דר"ה ור"ח: זה פוסל דיינו כו' כל כמיניה דפסול דייניה א"ר יוחנן בערכאות שבסוריא שנו אבל מומחה לא כו' ופרש"י ה"נ בערכאות שבסוריא שנו שלא היו בקיאין בד"ת הלכך אפי' לוה מצי מעכב. ומדברי הרב נימוקי יוסף נראה שאינו מפרש כן אלא מה שאמרו ה"נ בערכאות שבסוריא שנו לא קאי אמתני' אלא אהא דאמר ר"א דכופין ללוה ודן בעירו דהיינו שהמלוה בעי ערכאות והלוה לא בעי אלא לילך לבית הועד שאינו אלא מקום קיבוץ חכמים ואינו בידוע שיהיו שם מומחין כופין ללוה שידון בעירו וה"ה כשהלוה בעי לדון בעירו בפני ערכאות והמלוה בעי לילך לבית הועד כופין ללוה לילך אבל כשהלוה בעי מומחין שומעים ללוה ובהכי איירי מתני' דתנא זה בורר כו' דאיירי כשהלוה בעי מומחים ולפיכך אפי' לוה מצי לעכב וסיפא דתני זה פוסל דיינו וכו' איירי בערכאות ולא במומחין ובהכי אתי שפיר דקאמר ר' יוחנן למלתיה אסיפא דאלו לפרש"י הו"ל לר' יוחנן לפרש ארישא דמתני' תחלה ותו יקשה כיון דרישא וסיפא תרווייהו איירי בערכאות הא תו למ"ל. אלא שלפי פירש הרב נ"י דוחק גדול לפרש ה"נ בערכאות שבסוריא שנו אדברי ר"א דשנו משמע דקאי אמשנתינו. ולפי דברי הרב נ"י צריך לפרש דברי ר"פ שאמר אפי' תימא במומחים דלא בא לחלוק אלא לפרש והיינו שבא לחדש שאפי' תימא דשניהם בעי מומחים אפ"ה מצי לוה לעכב וכגון שהיו ב' בתי דינין במקום א' ויכול הלוה לעכב לדון לפני הגדול משום דקא"ל מאי קא טרחנא לך אבל ודאי אם היה הגדול בעיר אחרת אין הלוה יכול לעכב מאחר שגם המלוה בעי מומחה לא מצי הלוה לעכב עליו לטרוח בכדי והשתא מוכרח אתה לפרש דכשהמלוה בעי ערכאות והלוה מומחה יכול הלוה לעכב עליו אפי' כשהמומחה בעיר אחרת דאל"כ מה כח מומחה יפה מן הערכאות ור"פ ור' יוחנן לא פליגי לענין דינא אלא לענין פירושא מימרא דר"א דלר"פ מימרא דר"א איירי דכשהלוה בעי מומחין ואפ"ה מצי המלוה לעכב לילך לבית הועד שהם גדולים מהם אבל הלוה אינו יכול לעכב לילך לפני הגדול אא"כ ישנו בעיר ולר' יוחנן מימרא דר"א איירי בערכאות ולהכי שומעים למלוה ולא ללוה אבל כשהלוה בעי מומחים שומעים ללוה אפי' לילך לעיר אחרת כיון דמלוה לא בעי אלא ערכאות ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והכי מפרש הרב משם האחרונים כדברי שניהם ודו"ק:

נ"ב כלומר כדפי' לפי אוקימתא דר"פ ועי' במ"ש בסמוך:

נ"ב וכו':

אם כצ"ל:

נ"ב כל כמיני דפסיל דייניה וכו' כצ"ל: