הגהות הב"ח על רי"ף סנהדרין טו.

נ"ב בו ותי' לו נמחק:

נ"ב דאורייתא:

נ"ב מתחל':

מותר המת גבו למת פלוני כצ"ל ותיבת זה נמחק:

תי' לו נמחק ונ"ב בו:

ממונן כצ"ל:

נ"ב לע"ז:

נ"ב היא:

נ"ב גבו:

נ"ב ישעיה:

נ"ב פ' בני העיר:

צ"ל בפי"ד:

נ"ב ואלו כתב נמי לההיא דאין מרעין בהמות וכו':

צ"ל הרמב"ם:

נ"ב פ"ד:

צ"ל להדיא:

הרמב"ם:

נ"ב הן:

ובין כצ"ל:

תי' ואי נמי נמחק ונ"ב ונימא:

ואפי' הכי שורפן אלמא כצ"ל: