הגהות הב"ח על רי"ף מנחות ה.

צ"ל כשהניח' בדלת:

צ"ל הן:

נ"ב שמאל של שיטה:

נ"ב דק:

נ"ב במקל:

נ"ב הבית:

נ"ב שייך לקמן ע"ב אחר ד"ה בתחלת שליש:

צ"ל ופר"י:

צ"ל דבהכי:

צ"ל בקלף:

נ"ב יין:

צ"ל אגויל:

דכיון כצ"ל:

נ"ב כלומ' לפי דעת המקשה ודאי יש לדקדק דלמה ליה למתני כתבה על שני דפין והניחה בשני סיפין לתני סתמא הניחה בשני סיפין פסולה דפשיטא דאיירי בכתבה בשני דפין דאילו בדף אחד היאך יניח בשני סיפין אלא ודאי בשני דפין קאמר דאם הניחה בשני סיפין פסולה ודייקינן מינה הא בסף אחד כשרה וא"כ למה ליה למתני בהדיא כתבה על ב' דפין ליתני סתמא. אבל אם פי' שני דפין בשתי חתיכות הוצרך לומר כתבה בב' דפין שאם היה שונה בסתם הניחה בשני סיפין פסולה הייתי מפרש דאיירי בחתיכה אחת אלא שכתובה בב' דפין ולפיכך אינה פסולה אלא בהניחה בב' סיפין אבל בסף אחד כשרה אבל בב' חתיכות אף בסף אחד פסולה להכי תני על שני דפין בשני סיפין פסולה אבל בסף אחד אפי' בשתי חתיכות כשניה לפי דעת המקשה.

נ"ב כלומר ע"כ ההיא דסוטה איירי בב' חתיכות דומיא דגט כו':

וכל בית ובית כצ"ל:

שלאחר:

צ"ל לדירה:

נ"ב והיינו כפי' התוס' והרא"ש דלא כרש"י: