הגהות הב"ח על רי"ף מנחות ד.

נ"ב לשון הגמ'ולאו עתיקתא עתיקתא ממש כו':

צ"ל דלא:

נ"ב ההיא באמצע כו':

נ"ב דברי שלום ואמת כו'.

נ"ב אם:

נ"ב או אין מצלת:

צ"ל שחסרו:

נ"ב ולא:

אף באמצע השיטה ובאמצע הדף. פי' דוקא בדאיכא תרוייהו באמצע והא דלא יגמור באמצע הדף היינו דוקא בסוף שיטה והנמוקי יוסף לא פירש כן:

צ"ל ס"ת שנקרע טולה כו' כצ"ל ותיבת מבחוץ נמחק:

נ"ב נ"ל:

נ"ב כתב הטור סי' ר"פ פי' אפי' לא בלו ממנה אלא א' או שתים צריך להחליף ג' לפי שאי אפשר שיהו אותן שמחליף דומות לגמרי לאחרות לכך צריך שיהא לפחות שלשה דומות ואז אין כל כך גנאי בשינויין עכ"ל:

צ"ל כתבה כשרה כצ"ל ותי' או נמחק:

נ"ב נראה מבואר שמפרש הא דעפיצן יתפור הא דלא עפיצן לא יתפור וכן נראה מדברי הר"ן בפ' המוציא יין ומדברי הרמב"ם פ"ט מה' ס"ת וכה"ג כתב גם הטור יו"ד סי' ר"פ ודלא כפירש"י אבל במרדכי כתב בשם ר"י כפירש"י וכ"כ עוד בהגהות מרדכי דגיטין משם תשובת הרשב"א כפירש"י:

נ"ב נראה שהיה גורס בההוא עובדא דר' אבא מלא אות דקה כו' ודו"ק ועי' שוב במרדכי:

נ"ב טעות:

נ"ב הא:

נ"ב והרא"ש והמרדכי משם רבינו שמשון כתבו שזה טעו' מההיא דעירובין פ"ק ובסוטה בני הזהר במלאכתך [כו'] שאם אתה מחסר או מייתר אות א' אתה מחריב את כל העולם כולו ע"ש:

צ"ל ס"ת: