הגהות הב"ח על רי"ף קידושין ג:

נ"ב ב' פעמים:

נ"ב אין זה מלשון הרמב"ם וכן מ"ש בסמוך שאינה יכולה למאן כו' אינו מדברי הרמב"ם עצמו כמבואר שם אלא הוא ביאור לדברי הרמב"ם ומפני שביאור זה הוא היותר נראה כתבו כאילו הוא מלשון הרמב"ם והקשה עליו ואח"כ כתב ואם בא לומר דמדאוריי' גמרי קדושיה כלומר אם תפרש דמדאוריית' קאמר קשה למה כתב כשבא אחר וקדשה כו' ואח"כ כתב דעת המפרש דבבעל קאמר ודחה דבריו דמי איכא מידי דאנן לא ידעינן ואיהו ידע והרב ר"י קארו כתב על דבריו אלה וז"ל ול"נ דאינה קושי' דאנן אמרינן הכי אדם יודע שאין קדושין תופסין בשפחה וכשהיא חציה שפחה וחציה ב"ח ספוקי מספקא לי' אי תפסי אי לא וכשנשתחררה גמר ובעל לשם קדושין והאריך עוד לבאר דעת הרמב"ם בשלא בעל ולא ימלט מדוחק ובביאורי לטור בארתי דעת הרמב"ם בס"ד בלי שום דוחק כלל ואין כאן מקומו להאריך בזה:

נ"ב לקדשה:

פסק כצ"ל: