הגהות הב"ח על רי"ף כתובות לט.
Hagahot HaBach on Rif Kesubos 39a (Hagahot HaBach on Rif Ketubot 39a) · הגהות הב"ח על רי"ף כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →נ"ב גי' הר"ן ברי"ף. מתקיף לה רב' בר חנן ומ"ש מהיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות דשמין לו וידו על התחתונה. התם ליכא דטרח הכא איכא בעל דטרח כו':
נ"ב ול"נ דהרמב"ם ז"ל נטה מפי' רש"י דבבעל שהוציא ואכל קימעא קא מיבעיא ליה דא"כ למה קבעה בעל התלמוד בתר פיסקא דישבע כמה הוציא ויטול ולא קבעה אהוציא הרבה ואכל קימעא כו' וכה"ג דקדק ר"ת אפי' רש"י בסוף כיצד משתתפין ונראה ג"כ מדברי הרמב"ם בפט"ו משבת שמפרש כר"ת באותה סוגיא והלכך גם פה פי' דבלא אכל קא מיבעיא ליה מי נימא דאדעתא דבעל נחית ואסתלק ליה בעל דלא שמין ליה כאריס אלא ידו על התחתונה אסתלקו ליה אינהו נמי דלא שקלי כדין אריס אלא ידן על התחתונה או דלמא אדעתא דארעא נחית וארעא לאריסיה קיימא ושמין להם כאריס. מתקיף לה רב' בר חנן ומ"ש מהיורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות דשמין לו וידו על התחתונה והכא את בעי דשמין לו כאריס הא פשיטא דאפי' אדעתא דארעא נחית ידן על התחתונה כשאר יורד שלא ברשות ופריק התם ליכא דטרח כלומר שאני בעלמא דלא שמין ליה כאריס משום דמצי אמר בעל השדה ליכא אינש דטרח בעדו ואילו הייתי רוצה לעבוד שדותי כבר הייתי מטריח עצמי לשכור פועלים לעבדה הלכך ה"ל יורד שלא ברשות וידן על התחתונה אבל הכא איכא בעל דטרח ואם לא הורידם הבעל היתה היא מורידה לתוכו אריסים אלא מאחר שהבעל מטריח עצמו בהם לא היתה צריכה היא עצמה לטרוח בזה וא"כ אפשר לדון אותם כיורד ברשות דידן על העליונה ומסיק מאי הוה עלה אמר רב הונא חזינן אי בעל אריס הוא שירדו לה על דעת בעלים וכי היכא דהבעל עצמו אין שמין לו כאריס אלא ידו על התחתונה ה"נ שמין להם וידן על התחתונה ואם אין הבעל אריס על דעת הקרקע ירדו ושמין להם כאריס ועל פי זה לא קשיא מידי ממה שהקשו התוס' מההיא דהשוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו דנותן לו שכרו משלם והכא קאמר אסתלקו להו אינהו דהא ודאי מאי דקאמר אסתלקו אינה אלא לומר דאסתלקו להו ממאי דלא שקלי כדין אריס מהאשה אבל ודאי הבעל צריך ליתן להם שכרן משלם ואנן לא שקלינן וטרינן אלא דינא דהך איתתא היכא הוה בינה ובין האריסין אבל התוס' נמשכו לשיטת רש"י דמשמע להו אסתלקו לגמרי משמע דלא שקלי ולא מידי ולכך הוצרכו לדחוק בתירוץ הקושיא דשאני הכא שהאריסין יודעים שהקרקע של אשה היא וכו' וכך פי' הרא"ש ולי יראה עיקר כשיטת הרמב"ם וכפירושו ודו"ק עוד משמע לי מדעת הרמב"ם דאין חילוק ואף באכל קימעא לא אמרי' דלא שקלי אריסין מידי אפי' כשהבעל אריס אלא אמרי' אדעת דבעל נחתי שיהא ידן על התחתונה כמו הבעל אילו היה יורד לעבוד השדה אבל מה שאוכל הבעל קמעא אחר כן בזה לא הפסידו האריסין למפרע אם אין לבעל לשלם: