הגהות הב"ח על רי"ף גיטין מח:

תיבות אלו המוקפין נמחק:

נ"ב משמע להדיא דס"ל להרי"ף ז"ל דבסיפא דשניהם פסולין נמי מה"ט הוא דשמא כולהו אחד הוא דחתימי אלא דלא ידעינן אי כולהו חתמי אימיני או כולהו חתמי אשמאלא אבל ברישא דידעינן דהראשונים לא חתמו גונדלית אלא כמנהגם ולא חיישי' אלא שמא האחרוני' חתמו גונדלית הלכך לא פסלינן אלא אותו גט שהאחרונים נקראים עמו. וצ"ל דס"ל להרי"ף כגי' ר"ת ופירושו שכל הארבעה עדים חתימת כל א' ואחד מכוונת בשיטה אחת וכן נראה ממ"ש הר"ן ודלא כגירסת רש"י:

רב או:

נ"ב או סופו של זה בצד סופו של זה והעדים באמצע את כו':

תיבת שאצלו נמחק: