הגהות הב"ח על רי"ף עירובין לג.
Hagahot HaBach on Rif Eruvin 33a · הגהות הב"ח על רי"ף עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →נ"ב באלפס ישן גרס במתני' ומן הצינור ומכל מקום ושותה גם התוס' כתבו שכן גרס ר"ח. וכן הרב המגיד בפט"ו הל"ג העיד וכתב כך היא הגירסא בהלכות. שוב גורס באלפסי ישן בברייתא קמייתא עומד אדם ברשות הרבים כו' ובבתרייתא לא יעמוד אדם ובסיפא דברייתא בתרייתא גורס אבל קולט הוא ושותה ומן הצנור ומכ"מ ושותה. תנא כו' וסיפא דברייתא היא ולאו מתניתין היא הכל כפי מה שהגהתי בפנים וכן כתב הרב המגיד שם גירסא זו. וכל זה דלא כגירסת רש"י ופירושו והפי' הנכון לדעת הרי"ף הוא מה שפירש הרב המגיד לדעת הרמב"ם על פי גירסא זו וז"ל הרב המגיד שם וזהו הפירוש לדעת רבינו קולט תופס כלומר מקבל את המים היורדין מן האויר ושותה ושתיה זו בכל גונא מותרת בין למטה מי' בין למעלה מי' ולא הזכירו במשנה למעלה מי' אלא משום דאיכא למידק מינה מצרף לא ואינו אסור הצירוף אלא דוקא בלמעלה כמו שהזכיר. ומכל מקום בא לרבות הכותל ושאלו בגמ' מאי טעמא אסור הצירוף שהרי זה המקום אחר שאין בצינור ובמזחיל' רחב ארבעה מקום פטור הוא. ותרצו הכא במזחילה שלשה כו' כלומר בכותל שאין בו אלא י"ג טפחים שכל המזחילה למעלה מי' טפחים היו תוך ג' סמוך לגג ודינה כגג אבל כשהמזחילה תוך עשרה אפילו היא תוך ג' לגג אין דינה כגג. ונראה לי טעם הדבר לפי שרה"ר תופס עד עשרה ואין פחות מג' לגג ממעט דין רה"ר שאין זה לבוד גמור ואם באנו לדונו כגג נמצא חומרו קולו לענין הזורק מרה"י אבל כל שהוא למעלה מי' והוא פחות מג' נחמיר בו כגג. תנא ואם יש בצנור ד' על ד' בין שהוא למעלה מי' בין שהוא למטה מי' בין רחוק בין סמוך לגג הרי זה אסור שדין הצנור כרשות בפני עצמו ונמצא מוציא מרשות לרשות עכ"ל הרב המגיד והנה מצאתי סעד לפירושו זה בתוספת' פ"ו שכתב שם להדיא דצירוף אסור בצינור למעלה מעשרה אבל בלמטה מי' שרי אף הצרוף ושוב כתב עוד בסיפא כן בכותל ומזחילה אלא שנראה שם ט"ס בסיפא שכתב אבל מצרף הוא ידו לצינור למעלה מי' וצריך להיות למטה מי' כמ"ש ברישא ומה שחזר לכתוב דין זה בסיפא היינו כדי שיאמר על זה אם יש בפי צנור ד' על ד' אסור כו' ולאוריי שאפי' בלמטה מי' אסור הצירוף כשיש בצינור ד' על ד' הכל כמו שפי' הרב המגיד ע"ש:
נ"ב בפיסקי הרא"ש ובספר רבינו ירוחם ני"ב חי"ז כתב וז"ל פירש קולט תופס כלי ומקבל כו'. ולפי הנראה שכך היה גורס בדברי הרי"ף גם מצאתי ס"א שכך הגיהו בדברי הרי"ף אבל בדברי הרב המגיד שהעתקתי למעלה לא משמע כן וע"ש בדברי הרמב"ם עצמו: