הגהות הב"ח על רי"ף עירובין כח:

צ"ל דמסתמא:

נ"ב נראה מבואר שמפרש דלא כפירש"י שכתב דלא קי"ל כרבי יהודה וגרס אלא קל כו' ושינויא דאין דלי מהלך יות' מד' טפחי' לא קאי. אלא לא גרסי' אלא ושינוי אדאין דלי מהלך כדקאי קאי וה"פ כיון דלא מייתי בהדי' משל חבירו קל היא שהקילו במים דאע"ג דמייתי ממיא דעריבי בהיכר כל דהו סגי ומה שהצריך רב יהודה שישקעו ראשי הקנים במים טפח היינו נמי כדי שלא ילך דלי ומייתי משל חבירו להדיא ואע"ג דאזיל תותי הטפח ומייתו ממיא דעריב לית לן בה וכך פירש הרמב"ן בספר המלחמות וכך כתב הרא"ש בשם ר"ח להדיא ושזו היא דעת הרי"ף וכך הוא שיטת התוס' דלא גרסי' אלא רק שפי' בע"א ע"ש. אכן מה שפירש הרב המפרש דברי רבי יהודה במתניתין שלא תהא מחיצה גדול' מן הכותל שביניהם דטעמ' דסתמא דכותל ארבעה טפחים היא ונראה מדבריו אלו שפוסק כר' יהודה דאף בכותל תלויה אזלינן לקולא מאחר דרחב ד' טפחים. ואין נראה כן מדברי הרי"ף בסמוך גבי אמת המים שהיא עוברת בחצר כו' דמשמע להדיא מדבריו שכתב פי' מחיצה של אמת המים כו' עד כמחיצה של בור כו' דאלמא להדיא שפוסק כרבנן דפליגי עליה דר' יהודה בהא גם בעל המאור כתב בפירוש דלא קי"ל במחיצות כר"י במקום רבים וכ"כ הרמב"ם בפי' המשניות דאין הלכה כר' יהודה וכן הטור בסימן שע"ו כתב להדיא ובלבד שתהא עשויה לכך להתיר למלאות אלמא שפוסק דלא כר' יהודה וכן נראה עיקר שכן פסקו התוס' בדף פ"ו בד"ה אלא קל הוא שהקילו חכמים במים וכן הסמ"ג וכן ר"י בני"ב חי"ז וכן באגודה ובהגהות מיימוניות פט"ו ד"ה שבת וכ"כ הרא"ש כלשון התוס' בזה ע"ש. אלא שהמ"מ כתב בפ"ג דה"ע הלכה כ"ב בשם הרשב"א ויראה לי שהמחיצה י' בזמן שהיא רחבה ד' מותרת לד"ה מן הטעם הזה שאין הדלי הולך יותר מד' טפחים ולפיכך מותר במחיצה אע"פ שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם במחיצה עכ"ל וצ"ע אם נאמר דשאר הפוסקים שהבאתי מודים לו דלכאורה יראה דפליגי עליה וס"ל דמחיצה לא מהני כלל אא"כ היא עשויה תוך הבור בגובה י' ורחבה ד' דניכר שעשויה להתיר למלאות אבל מחיצה אינו היכר לגמרי ואע"פ שהיא רחבה ד' לא מהני:

נ"ב להו:

נ"ב ותימה דהא בסמוך כתב הרי"ף גבי אמת המים שצריך ג"כ שיקוע כמו מחיצה של בור ותו דבסמוך במתני' פי' דבאמת המים נמי לא תועיל מחיצה תלויה כו':

נ"ב ומ"ש ב"י בסימן שע"ו על דבריו אלה וז"ל ונראה דשאני גזוזטרא דכי אזיל דלי לבראי לא אזיל לרשות אדם אחר עכ"ל וקשה לע"ד דאדרבה יותר מן הראוי לאסור גבי גזוזטרא מאחר דאזיל מכרמלית. ולי נראה משום דגבי גזוזטרא לרוב פעמים היא עשויה על המים שהם עמוקים יותר מי' טפחים שהוא מקום פטור ואין צריך גזוזטרא אלא משום גזירה אטו שאינן עמוקים עשרה הלכך לא חששו לדלי משא"כ בבור דלעולם יש איסור ודאי דאזיל דלי לחצר ואמה מעורבת עיין בתוס' פרק הזורק ופ' כיצד משתתפין:

צ"ל דכיון:

נ"ב וכה"ג כתב בעל מגדול עוז בשם הר"ם הצרפתי ורבותינו בעלי התוס' וכ"כ הרב בית יוסף משם הריטב"א ומשם הראב"ד אבל בהשגות הראב"ד פט"ו מה"ש כתב פירוש אחר לחלק בין אמת המים העוברת בחצר ובין לשון הים שהמים מתעכבים ועומדים בחצר וע"ש וגם בדברי הרמב"ם ובדברי ב"י בסי' שנ"ו:

נ"ב לשון הרא"ש:

ולא בעי שיקוע כצ"ל:

צ"ל ורב נחמן:

נ"ב ד':

צ"ל והרי:

צ"ל דאף:

צ"ל ודלי: