הגהות הב"ח על רי"ף חולין לה:

ואפי' במזיד אלא מדרבנן במזיד לא בטיל ובשוגג פליגי כצ"ל:

נ"ב פי' אם היה בטעם כל כך שבאכילת ג' ביצים יש שם כזית מן האיסור והיינו בענין דלא ידעינן כמה פלט דמשערינן בכולה כמו גבי כחל דאל"כ אפי' נימוח גוף האיסור אין לוקין כמו שכתב המחבר גופיה בסמוך בפסק וא"כ לדעת רש"י אפי' היכא דאיכא בטעם כזית מן האיסור בתוך כדי אכילת פרס מן ההיתר שהוא ג' ביצים אינו אסור רק מדרבנן וכ"כ המרדכי להדיא בפ' בתרא דע"ז לדעת רש"י ע"ש. אלא שהוא ז"ל כתב שם דאינו אסור מה"ת לדעת רש"י אלא באיסור שהוא בעין משמע אע"פ שגוף האיסור נימוח מאחר שאינו בעין הוי טעמו ולא ממשו ואינו אסור אלא מדרבנן וכן משמע להדיא מלשון רש"י שם שכתב וז"ל טעמו ולא ממשו כגון חלב שנפל לקדרה או חלב שנפל נימוח שאין ממשו בעין עכ"ל וכן משמע בפשיטות מלשון שאר מפרשים דלדעת רש"י הכל מותר מה"ת כל שאין האיסור בעין ושלא כדברי הר"ן לדעת רש"י ואפשר לומר שהר"ן ז"ל לא היה גורס בפי' רש"י הלשון הנזכר שהעתקתי:

נ"ב אין זה ממה שאמר ר' יותנן טעמו ולא ממשו אסור ואין לוקין עליו שפירושו כשאין בו כזית בכדי אכילת פרס שאין שם ממשו אסור מה"ת ואין לוקין עליו שהרי לדעת רש"י פירושו אסור מדרבנן קאמר כמ"ש הרב גופיה בסמוך שמכאן הוכיח רש"י ז"ל הפסק שאין טעמו אסור רק מדרבנן אלא ודאי שזה נשמע מכת הדיוק מתחלת דבריו של ר' יוחנן שאמר כל שטעמו וממשו אסור ולוקין עליו וזהו כזית בכדי אכילת פרס דפירושו כשנימוח שם ממשו של איסור אסור מה"ת ולוקין עליו וזהו שלוקין אינו אלא כשיש בו כזית בכדי א"פ אבל אם אין בו כזית בכדי א"פ אסור מה"ת ואין לוקין אבל מה שאמר ר' יוחנן טעמו ולא ממשו אסור ואין לוקין איירי אפי' יש בו כזית בכדי א"פ אין לוקין דאל"כ הו"ל נמי לפרש וזהו בשאין בו כזית בכדי א"פ כמו שאמר ברישא ומש"ה הוכיח רש"י דאסור מדרבנן קאמר דאל"כ למה אין לוקין עליו בשיש בו כזית בכדי א"פ אלא ודאי מדרבנן קאמר והשתא בע"כ בשאין שם אלא פליטתו דאם היה שם גופו של איסור היה אסור מה"ת בשנותן בו טעם כדאמר רבא בפרק התערובות אמור רבנן ברובא כו' זהו לפי שיטת רש"י לדעת הרב. והרב מוהר"ר יוסף קארו מנוחתו כבוד לא ירד לדקדק בדברי הר"ן וכתב עליו מה שכתב בסי' צ"ח. ובדברי הר"ן גופיה בפ' בתרא דע"ז מבואר להדיא שדעתו היא כמו שכתבתי ע"ש: