הגהות הב"ח על רי"ף חולין יא.

נ"ב פי' כשאוחז אדם הריאה בידו ומנפח לה ופני הריאה כנגד פניו של האדם אז יהיו שלשה מימין הנופח ושנים משמאל הנופח וכן משמע ברמב"ם שכתב כשיתלה אותה אדם בידו ופני הריאה כנגד פניו שלשה מן הימין ושנים מן השמאל וכ"כ הרשב"א שלשה מימין הנופח אותה ושנים מן השמאל. אבל בטור כתב אם יתלה אותה האדם בידה ופני הריאה כנגד פניו יהיו לשמאל אדם שלשה ולימינו שתים. כלומר שיתלה גוף הבהמה בידיה של הבהמה לאפוקי כשיתלו אותה ברגלי' כמו שנוהגין אז הוו שלשה לימין האדם וכמו שפירש"י. ואפשר לפרש דברי הרמב"ם בענין אחר דלא מיירי כשתולה אותה אדם בידו ומנפח לה אלא בלא נפיחה קאמר כשתולה אותה האדם בידו בגובה נגד פניו ואוחז בידו בגרגרת ופני הריאה כנגד פניו אז יהיו לימין הבהמה שהוא נגד שמאל האדם שלשה אונות ולימין האדם שהוא שמאל הבהמה שני אונות ודברי הסמ"ג קשה שכתב כשיתלה הבהמה ברגליה ופניו כנגד פניה שלשה מן הימין ושתים מן השמאל וצ"ל דאע"ג דכשתולה אותה ברגליה יהיו בני מעיה כלפי הטבח מ"מ כתב ופניו כנגד פניה להוציא הגב שאם גב הבהמה כנגד פניו אז יהיו שנים לימין האדם:

לערוגה כעינוניתא דורדא שהיא בין שני כצ"ל:

ומתחזיא כצ"ל:

נ"ב בטור י"ד סי' ל"ה:

ובטור י"ד סי' ל"ה כתב בשם אביו כצ"ל: