הגהות הב"ח על רי"ף בבא מציעא ג:

כי כצ"ל:

נ"ב קא:

נ"ב ועיקר המלה מסחותא תרגום ורחץ ויסחי החי"ת מובלעת. מצאתי

שכתב שטר זה ושלוה כצ"ל:

נ"ב בדיינין:

נ"ב של קונה:

נ"ב בו:

נ"ב ואין לחילוקו זה רמז בתלמוד אלא נראה ברור דהר"מ ז"ל דקדק במאי דקאמרי' ומ"ש מדרב חסדא כו' ולא קא מוקים לההוא דרב משרשיא דמיירי נמי ביכול לנתקן התם הוא דאמרי' דכמאן דפסיק דמי וקני כיון שיכול לנתקו אלא ודאי קים ליה לתלמודא דביכול לנתקו אפי' בפחות מג' על ג' נמי קני וכיון דרב משרשיא נקט ג' על ג' בדוקא שמעינן דמיירי באינו יכול לנתקו ולכך צריך לחלק דהתם כריתות בעינן וק"ל: