הגהות הב"ח על רי"ף בבא קמא ח:

נ"ב קאי:

נ"ב א"ה פטור כצ"ל:

תי' לה נמחק:

נ"ב גמרא. ת"כ דרבא אם נהנית משלם מה שנהנית כיצד אכלה קב או קביים אין אומרין לשלם דמיהם אלא אומדים כמה אדם רוצה להאכיל לבהמתו דבר הראוי לה. אע"פ שאינו רגיל לפיכך אכלה חטין או דבר הרע לה פטורה ומפרש הרמ"ה דברייתא זו אינה אלא למאן דאינו רגיל ליתן לבהמתו שעורים הלכך משערינן באדם דעלמא כפי מה שרגיל ליתן לבהמתו אבל אם רגיל ליתן לבהמתו שעורים דברי הכל דמשערינן ליה בדידיה כמו דהוה ניחא ליה:

שאמרו דהלכה וכו' היינו וכו' כצ"ל:

א"ל מאי מילי מעלייתא א"ל הדר כצ"ל:

דמי כצ"ל:

נ"ב דף פה: וכ"פ סמג עשין ע: