הגהות הב"ח על רי"ף בבא קמא לח.

ומ"ש כצ"ל:

חייבין כצ"ל:

נ"ב וכן נחיל של דבורים אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו:

נ"ב שאת נהנה משלי בחייו אם מת ירשנו:

והודאה במקצת כו' ואם נשבעו כצ"ל:

ולא יפסיד וכו' לטרוח אחרי' ולכך הוא ישלם לבעלים ויחזור ויפרע מן הגנב א' זה וא' זה עושה עמו דין עם הגנב ישלם לבעלים דמצוה עליו לחזור אחר האבידה כצ"ל:

להד"ם הוא דאינו מעיז כצ"ל:

נ"ב הוא: