הגהות הב"ח על רי"ף עבודה זרה ז.

נ"ב את:

נ"ב בה:

לפני כצ"ל:

נ"ב לרעהו:

נ"ב אי ההוא עובדא הוה:

נ"ב זהו לשונו של רש"י ונראה שרש"י ז"ל נתכוין ליישב מה שקשה אמאי נקיט פונדקאות. ומיישב דלרבותא נקט פונדקאות דלא תימא דכיון דמעלין האכסנאי שכר לבעלים א"כ מתיירא משום הפסד שכרו ונטורי קא מינטר לה דלא מרבה לה שום עובד כוכבים קמ"ל דאפי' הכי חיישינן וטעמא כדאמר בגמרא אהא דתניא אין מוסרין בהמה לרועה שלהן ולא אמ' דרועה שלהן מתיירא משום הפסד שכרו דדוקא אינהו דידעי בהדדי מירתו אנן דלא ידעינן בהו לא מירתתו:

נ"ב ועוף:

נ"ב בת ישראל לא תניק את בנה של עובדת כוכבים מפרשים בבריתא מפני שמגדלת בן לעבודת כוכבים כו':

את בנה של בת ישראל כצ"ל בכל הענין: