הגהות הב"ח על רי"ף עבודה זרה טז:

נ"ב וכך הוא גם לשון הרא"ש בפסקיו והוא ע"ד רש"י דבפתוחות באחת חיישינן דלמא מעלמא נפל ביה אלא שיש לתמוה על מה שלא הביאו ההיא דעובד כוכבים שהביא עריבה מליאה חביות כו' בפסקיהם. ובחבורי כתבתי יישוב על זה בס"ד. והרב המגיד כתב שראה נוסחא אחת בדברי הרי"ף שכתב בפתוחות אחת בסתומות שתים דלפי נוסחא זו אתי שפיר דה"ק בפתוחות אחת כלומר כל החביות מותרות אף אותן שאין בהם שום כילבית בסתומות שתים כלומר לא שרינן כל החביות אא"כ שנמצא שתי כלבית בשתי חביות כ"א בחבית אחת אבל אם לא נמצא כי אם כלבית אחת בחבית אחת היא לבדה מותרת וכולן אסורות וא"כ לא היה צריך להביא ההיא דעובד כוכבים שהביא עריבה כו' וק"ל. ומדברי הר"ן נראה שלא היה גורס אלא ל"ק כאן בפתוחות כאן בסתומות לבדו בלא שום פירוש וכ"כ הר"י קארו ז"ל בי"ד בסימן פ"ג וע"ש:

דאכיל כצ"ל:

נ"ב כלומר שאין בו אפי' ספק דג טמא דהיינו חתיכה שאין בו קשקשים שאין כאן אלא ציר לבד:

החתיכות כצ"ל: