הגהות חוות יאיר על קידושין כא:

עי' רי"ף גיטין דף קעג ע"ב:

בגמ' מפורש דארישא קאי וגי' הרי"ף היא כגי' ר"ח דבתוספת רק מפני שמשמע לשון הרי"ף דקאי אסיפא והוא גי' הר"י בתוס' רק דגרס מ"ד ניחוש י"ל שגם כוונת הרי"ף כך הוא ומ"ש מ"ד ל"ח ר"ל לא נאמר דלא חיישינן רק ניחוש למעוטי כי היינו מפרשים מסבלי והדר מקדשי דוקא נ"ל. והסברא נכונה מאד דמקשה אסיפא בגמרא פשיטא שהרי שלח לה לשם סבלונות וק"ל. ואם לא נמצא כגי' ר"ת דמקשה בש"ס ארישא פשיטא בהדיא ג"כ דעת ר"ח היה כמ"ש לדעת הרי"ף ודו"ק א"נ י"ל דגם הרי"ף בשיטת הר"י קאי דאסיפא אמר ואפילו ומ"ש מ"ד לא חיישינן ה"ק ולא חיישינן ולא ניחוש למה שהם מועטים לומר דלא נחוש להם רק לגודל האיסור ניחוש גם למיעוט להחמיר קמ"ל:

כ"ש היא שעשתה שליח לקבל קדושין ממי שירצה ומת וק"ל:

אע"פ דאפשר דאחר שנתגרשו בא השליח לשם וקידשם וא"כ אפילו ודאי קידשם אין בקידושיו כלום וכן כל הנשים שנתאלמנו אחר יום שנשלח וכן מותר ברחוקים שא"א שיגיע לשם השליח:

צ"ע הא בעי למימר שיהיה שלוחה לקדשה ושהם יאמרו תהא מקודשת לפלוני עי' א"ה ר"ם כ"ג שהרי אינו אצלה ודו"ק. ולכ"ע מיירי כשהוא אומר שלא קידשה ושלא היה דעתו לקדשה עיין א"ה סימן מה ס"ב בהגה"ה: