נ"ב צ"ע שהרי המקלקלין פטורין אבל אסורין וטפי הו"ל למימר שהוא דבר שאינו מתכוין ואפי' במלאכה דאורייתא שרי אפי' לכתחלה. ומצאתי להר"ן פרק ג דביצה דר"ש שרי דבר שאינו מתכוין היינו באין בו רק איסור דרבנן ותמה אני דהש"ס דבעי למימר הכי פרק כירה דף מו אידחי וכדמוכח בגמ' ותוס' שם ריש דף מג: