הפלאה שבערכין פז

חייטא יותר מדאי (ובזה כבר קדמו המהרש"א) ומשמע שם מדברי המג"א דלפי' הרמב"ם ניחא ועי' מחצית השקל שביאר כוונתו דלטעם הרמב"ם איכא למימר שהי' שם שונאים של יהודא חייטא ע"ש ונכון הוא. אח"ז מצאתי שכן כתב להדיא הרמב"ם ביותר ביאור בפי' המשנה סוף פ"א דאבות וזה לשונו שם וכבר שיבח החכם כתיבת הסופר במעמד גדול וגינה כו' וא"ל כלך מלה"ר כלומר שאתה מסבב גנותו בשבחך אותו בתוך ההמון שמהם מי שיאהבוהו ומהם שישנאוהו ע"ש והמחצית השקל כיון האמת]

גמ' איני והאמר ר"ע ב"ש כו' מעיל מכפר על לשון הרע כו'. קשיא לי דילמא הא דאמר ר"י דעל לשה"ר נגעין באין היינו שעון לה"ר גורם להיות נגעין באין עליו. ואין ה"נ בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' המעיל מכפר ובאמת בזמן הזה שאין בהמ"ק קיים נגעין באין עליו. ומצאתי בספר אגודת אזוב דרוש השני שעמד בזה ע"ש שהאריך בהך סוגיא מאד. ועי' עוד בדרוש הראשון שם מה ששייך לסוגיין ע"ש

גמ' יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי. יש להבין מנלן דמכפר דוקא על לשה"ר אימא דיכפר על כל עבירות שבחשאי. נראה משום דלעיל אמרו יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול וקטורת נמי דבר שבקול הוא כמו ששנינו כשהוא שוחק אומר הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים. והוי נמי דבר שבחשאי משו"ה מכפר על לשה"ר שהוא דבר שבקול ובחשאי. שוב מצאתי בא"א שם שכתב כן ע"ש

רש"י ד"ה למה נסמכה כו' בפ' ואתה תצוה נסמכה ענין המלואים לבגדי כהונה בגליון הש"ס להגרע"א הראה לעי' בפירש"י בזבחים פ"ח ע"ב ד"ה למה נסמכה. והיינו דשם פירש"י הסמיכות מפ' צו זאת תורת העולה זאת תורת החטאת והאשם וזבח השלמים. והדר קח את אהרן ואת הבגדים. נראה לענ"ד דהמהרש"א שם כתב וק"ק דבהיפך הל"ל למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות. ופירושו בפרק יש בערכין ניחא טפי שפי' שם למה נסמכה בפרשת תצוה נסמך ענין המלואים לבגדי כהונה עכ"ל המהרש"א, ובמחילה מכתר"ה העלים עין דהכא בשמעתין הגירסא בהיפך למה נסמכה פ' בגדי כהונה לפ' קרבנות וא"כ גם שם פי' רש"י בהיפך ממשמעות הסוגיא מזה נראה בעליל דלרש"י הי' גירסא אחרת בגמ' בהיפך מגירסא דילן דבזבחים גרסינן כפי הגירסא בשמעתין למה נסמכה פ' בגדי כהונה לפ' קרבנות דמשמע מזה דפ' קרבנות כתיבי קודם בגדי כהונה ולהכי פירש"י שם הסמיכות מפ' צו דשם קרבנות כתוב תחילה ואח"כ בגדי כהונה. וזה שדקדק רש"י שם בצו את אהרן זאת תורת העולה כו' והדר קח את אהרן ואת הבגדים והיינו כמ"ש. ובשמעתין גרסינן כפי הגירסא בזבחים למה נסמכה פ' קרבנות לפ' בגדי כהונה דמשמע מזה דבגדי כהונה כתובין תחלה ואח"כ קרבנות להכי פי' רש"י הסמיכות מפ' תצוה דשם כתיב בגדי כהונה תחילה. ואח"כ ענין המלואים. וזה נכון וברור לענ"ד ועי' ירושלמי יומא סוף פ"ז ע"ש היטב

ומה שהקשה המהרש"א שם בזבחים על פירש"י דשמעתין. דמאי קושיא למה נסמכה. דהא ודאי שפיר נסמכה דבתחילת עבודת אהרן במלואים הוצרך מקודם ללבוש בגדים של כהונה ע"ש. ולק"מ דודאי הא דהקדים במלואים הלבשת בגדי כהונה לאהרן מזה לא קשה כלל. אבל ממאי דנסמכה ענין המלואים לעשיית בגדי כהונה מזה קשיא לי' למה נסמכה ודו"ק

דש"י ד"ה אהנו מעשיו כו' אבל להר"ע לא אשכחן דמיענשי בי' אחריני עכ"ל הקשה באגודת אזוב שם דבשבת דף ל"ג אמרינן אסכרה בא לעולם כו' על לשון הרע אלמא דגם אחריני מיענשי. ולק"מ דאמרינן בב"ב דף קס"ה ע"א הכל בלשון הרע. בלשון הרע ס"ד אלא אבק לשון הרע ע"ש וע"ז העון אסכרה בא לעולם ופשוט

ודע דהמהרש"א בח"א בזבחים דף פ"ח ע"ב כתב ליישב קושית רש"י ותוס' אמאי לא מותיב מש"ד וג"ע. דודאי הא דקאמר דבגדי כהונה מכפרין על ש"ד וג"ע ועבודה זרה היינו אשוגג דוקא אבל אמזיד ודאי דאין מכפרין אלא הנגעים באין עליו בש"ד וג"ע במזיד כדמייתי בש"ד דיואב שהי' מזיד. אבל מלה"ר דלא שייך אלא במזיד פריך שפיר ע"ש ודבריו נכונים ומסתברים. חבל במחכת"ר סותר א"ע למ"ש בברכות דף ה' ע"ב על הא דאמרינן שם כל מי שיש בו אחד מארבע מראות הנגעים אינן אלא מזבח כפרה וכתב שם