הפלאה שבערכין עה

וכמ"ש רש"י בפי' החומש ולא ידעתי מדוע לא הביא סוגיא ערוכה סוכה נ"ה ועי' רמב"ם פ"ד מה' כלי המקדש ה"ו ע"ש] והיינו נמי דפרכינן בגמ' ואימא נשיאת כפים כו' ע"ש. ואני מצאתי בסמ"ג עשין קס"ט שכתב ואע"פ שבפ' החליל דף נ"ה. דורש פרשה זו בכהנים. כאן דורש פשוטו של מקרא שאומר שם וכי יבא הלוי מאחד שעריך ע"ש. ואולי מטעם זה לא הביא הגמ' קרא דכתיב לעיל מיני' לעמוד לשרת בשם ד'. משום דהך קרא בכהנים כתיב שאומר שם וזה יהי' משפט הכהנים. אך צ"ע דאיזהו שירות בכהנים שהוא בשם ד'. הא מסקינן הכא דברכת כהנים לאו שירות הוא וצ"ע

גמ' מנין שאין אומרים שירה אלא על היין כו' בפסחים דף ס"ד ע"א תוס' ד"ה קראו. כתבו דדוקא בשעת הקרבת קרבן קאמר דאין אומרין שירה אלא על היין. אבל שלא בשעת הקרבה. אומרים שירה שלא על היין בכמה דוכתי ע"ש. וקשה לי דא"כ מאי מקשו הכא אבכורים דהיו אומרים שירה בעת שהובאו בעזרה. שלא בשעת הקרבה כמבואר במסכת בכורים. ומצאתי שנתעוררו בזה הער"ע ובק"א ע"ש מ"ש בזה ודבריהם לא נתקבלו אצלי

ועיין מהרש"א ח"א מ"ש הכא בד"ה ישאו קולם כו' צהלו מים ע"ש היטב. ודע דלשון הרמב"ם פ"א מה' קרבן פסח הי"א הוא וכ"ז שהן שוחטין ומקריבין קוראין הלוים את ההלל. וזה דלא כמ"ש התוס' בפסחים הנ"ל. ולמ"ש המהרש"א א"ש ודו"ק [כונתו דלהמהרש"א א"ש היינו קושי' התוס' בפסחים לדברי הרמב"ם אבל קושי' הפנים על הגמ' דמקשה מבכורים גם על המרש"א קשי' דו"ק במהרש"א

] גמ' מדתני ר"י פרי אתה מביא כו' בספר ק"א תמה למה לי' לאתויי הך דר"י ולא הביא מתני' דפי"א דתרומות. דמבואר להדיא דמביאין יין לבכורים. ונדחקו בזה למאד ע"ש

והמעיין שם בירושלמי יראה דלא קשה ולא מידי דז"ל הירושלמי [עפ"י הגהת הגר"א בשנות אליהו] תמן תנינן יוסף הכהן הביא בכורי יין ולא קיבלו ממנו. וכה את אמר הכין. ר' אילא בשם ר"א כיני מתני' אין עושין בכורים משקים אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים אפי' משזכו בהן הבעלים. פי' אפי' הביא פירות לכהן וזכה בה הכהן לא יעשה מהן משקה חוץ מזיתים וענבים. אבל בהבאה אפי' בזיתים וענבים לא יבואו משקה אלא פרי מהר"א פולדא] ופריך והתניא דרך בכורים משקים להביא. מנין שיבא ת"ל תביא. ומשני משלקטן משעה ראשונה לשם כך כו' ע"ש הרי מבואר להדיא דממתני' ליכא ראי' כלל דמביאין יין בכורים ומשו"ה הביא הא דר"י וזה ברור ואמת

תוס' ד"ה משמח כו' טוב שסמוך לשמחה כצ"ל ותיבת ללב נמחק. ושיעור דברי התוס' הוא דטוב שסמוך לשמחה וטוב שסמוך ללב לא איקרי. ודברי הצ"ק מגומגמין

תוס' ד"ה מנין כו'. מקשה לר"ש בר נחמני כצ"ל ומ"ש בספרים ומקשה ט"ס. ומ"ש ועוד הקשה ר' אלחנן. קאי על פי' רש"י מאחר שדחו פי' רבי. ומ"ש עוד ואין לפרש דה"ק שאם הביא ענבים בבכורים ודרכן לאח"כ כו' ר"ל שדרכן לאחר הבאה אבל אי דרכן קודם הבאה אחר שהפריש אינו ראוי לבכורים דבשעת הבאה פרי בעינן. לזה כתבו דהתם תניא כו' אלמא שהמשקה מהם חשיב לבכורים כו'. פי' הרי חזינן מזה דגם בעת הבאה לא בעינן פרי לגבי יין דמשמע להו דמתני' בהבאה מיירי ובק"א הניח בצ"ע מדוע הביאו התוס' מחולין הלא משנה מפורשת היא בפי"א דתרומות ולמ"ש בגמרא בשם הירושלמי א"ש ודו"ק

ומ"ש עוד אלא פי' הפריש ענבים ודרכן. ר"ל לא מיבעי אם לא הפריש כלל בעודן ענבים ולא קרא להם שם בעודן ענבים. רק אחר שדרכן יין דבזה ודאי מביאין לכתחילה דמרבינן מתביא אלא אפי' בהפריש ענבים וקרא להם שם בעודן ענבים דסד"א דכיון דהפרישן ענבים צריך להביאן ג"כ דוקא ענבים ועי' ירושלמי שהבאתי לעיל. לזה קמ"ל ר"י דאפ"ה מביאם לכתחילה יין. דאין לפרש כוונת התוס' דאם הפריש יין אינו ראוי לבכורים כיון דלא הוי פרי כלל גם בעת שקרא להם שם דז"א דמבואר בירושלמי פ"ג דבכורים דבשעת הבאה פרי בעינן. הא בשעת הפרשה אפי' בוסר אפי' פגין. ועי' מל"מ פ"ב מה' בכורים הי"ט ע"ש.