הפלאה שבערכין מו

ילפינן מכלאים בציצית ע"ש וא"כ לפ"ז תירוץ הריטב"א אינו עולה יפה רק למ"ד קריבין אבל למ"ד אין קריבין קושית התוס' במקומה עומדת דליכא למימר דאיצטרך קרא דסמוכין להתיר כלאים בציצית דהא ילפינן משריפת קדשים ביו"ט. וא"כ נוכל לומר דסוגיא דשמעתין אזלי אליבא דמ"ד דאין קריבין ושפיר אמרינן דסד"א הואיל ואישתרי כלאים כו' ופשוט [אך עי' בבכורות דף י"ז ע"א דמסמיכות כלאים לציצית ילפינן לפסול צמר נדמה לתכלת ע"ש וצ"ע עוד דקושי' הארצות החיים עודנה בתוקפה וגם בל"ה א"א לאמר דהריטב"א אזיל בפלוג'. דלפ"ז להמ"ד דאין קריבין תהי' נשאר קושי' התוס' ונצרך להיות הדין דנשים פטורות ממצה] ובחפזי בדברי המקנה שם ראיתי מילתא דתמיהה שכתב דהכל חייבין בציצית אתי' לאתויי נשים. ואגב שיטפי' לא דק דהכל חייבין בציצית אתא לאתויי קטן היודע להתעטף בציצית כמבואר במכלתין. שוב ראיתי בספרי פ' שלח פ' קט"ו הכל חייבין בציצית גרים ונשים. ר"ש פוטר הנשים מן הציצית מפני שהוא מ"ע שהז"ג

ובריטב"א בשבועות דף כ' ע"ב מצאתי שתי' דכיון דכתיב בני ישראל ועשו להם ציצית ליכא למידרש לחייב נשים בציצית ע"ש ועי' בריטב"א בקידושין דף ל"ו ע"א מ"ש לענין סמיכה דכתיב בני ישראל ע"ש היטב ודו"ק. ומצאתי בעז"ה בספר ברכי יוסף סי' י"ד ס"ק ב' שהביא זה בשם הפסיקתא ע"ש

תוס' ד"ה ציין כו' דליפטרו מתפילין ש"י שלא בשעת עבודה דפשיטא לי' דחייבין עכ"ל. נראה לי הא דפשיטא לי' לתלמודא דכהנים חייבין בתפילין שלא בשעת עבודה טפי מסוכה וציצית. הוא מדילפינן בסוכה דף כ"ה ע"ב דאבל פטור מתפילין מדאמר לי' רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דלכ"ע אסור. והרי יחזקאל הי' כהן וש"מ דכהנים חייבין בתפילין בעלמא ונכון

הגה"ה [ע"ז יש להעיר דילמא אמר הקב"ה ליחזקאל פארך חבוש עליך היינו תפילין של ראש דו"ק ע"כ הגה"ה מהרב דלוקניק]

תוס' ד"ה מוכרין לעולם כו' ולא נראה כו' עכ"ל. עי' לקמן ל"ג ע"ב דרש"י בעצמו דחה פי' זה מטעם שכתבו התוס' עיין שם

בא"ד ויש קצת ליישב הגירסא כו' ולוים וכהנים גואלין לעולם שבתי ערי חומה שלהם נוהגין כבתי החצרים ונפקי ביובל כצ"ל לענ"ד ותיבת וס"ד נמחק. ומ"ש ומוכרין דנקט אגב גואלין ז"ל הריטב"א בר"ה שם ומוכרין דקתני לאו דוקא דאפי' ישראל נמי אלא ה"ק מוכרין ע"ד לגאול לעולם. ועי' קרבן ראשית מ"ש שם בזה ע"ש

דף ד' גמ' הכל חייבין במקרא מגילה כהנים לוים כו' הרמב"ם השמיט ולא הביא לשון הברייתא בזה. ופשוט דכיון דהרמב"ם הביא ריש הל' מגילה כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן מבטלים עבודתם לשמוע מקרא מגילה תו לא איצטרך לאשמעינן הכא

גמ' הכל חייבין בזימון כו'. הכל מצטרפין לזימון עי' רמב"ם פ"ה מהל' ברכות שהעתיק בזה לשון הברייתא ופשוט משום דהך רבותא דאשמעינן בזה תנא ברא. איצטרך לי' גם להרמב"ם לאשמעינן כמובן. והא דלא קאמר כאן כהנים איצטרכו לי' דהא מעשר מותר לזרים. היינו משום דלא פסיקי לי' דהא לר"מ מעשר ראשון אסור לזרים עי' מל"מ ריש ה' מעשר ע"ש. וא"כ גם לוים איצטרכי' לי' לענין מצטרפין לזימון. והא דלא נקט גבי הכל חייבין בזימון כהנים איצטרכי לי' משום דפשיטא וממילא מובן דרק כהנים איצטרכי לי' דאכילת כהנים דכתיב בהו כפרה לא שייך רק בכהנים. משא"כ בכל הני שהזכיר לעיל שפיר ה"א דגם לוים איצטרכו וכמ"ש התוס' באמת. ולהכי קאמר דוקא כהנים איצטרכי וכמ"ש לעיל דדוקא גם כאן הביא נקט כן נראה לי

הכל מעריכין כהנים ולוים. הרמב"ם לשון הברייתא. והיינו משום דתנא ברא אשמעינן רבותא דגם להרמב"ם איצטרך לאשמעינן כאשר דעת לנבון נקל. והא דלא קאמר הכא כהנים איצטרכי' לי' היינו משום דלתירוץ רבה [רבה גרסינן ולא רבא כמו שהגיה הגאון רי"ף] ואביי גם לוים איצטרכי לי' דלבן בוכרי הרי גם לוים פטירי משקלים וגם בפדיון הבן ליתנייהו. והא דנקט לרבה ואביי. והני כהני. ה"ה לוים וחדא מינייהו נקט: גמ' אלא שהכהנים כו' האיך נאכלים כו' עי' מל"מ פ"ז מה' מעילה ה"ו. שהקשה דאם נימא דמטבע יש לו ביטול ברוב. א"כ כדין