הפלאה שבערכין לח

טעמא ביבמות ערל כשר גם לקדש. וע"כ צ"ל דהני תרי סתמא פליגי וכמ"ש התוי"ט וא"כ לא מוכח מזה דהלכה כרבא דמאי חזית לסמוך אהך סתמא טפי מאידך סתמא. וא"כ הוי מצי לאתויי ברייתא דמפורש הכא. דבאמת פליגי שתי הברייתות בהך פלוגתא דפליגי הנך תרי סתמא. אלא משום דר"א שגורה בפי כל כן נראה לי ודו"ק בכ"ו

בהך סוגיא ישתומם כל משכיל על סידרא דמתני' ומתניתא שהביא כאן שהקדים המאוחר והאחיר את המוקדם לפי סדר הש"ס. ויש לי הרצאת דברים בזה. והנה בפשוטו מפרש מתחילה כל הכל דסדר קדשים. אגב הכל דערכין דהוא בסדר קדשים. אולם לפ"ז אינו מובן אמאי איחר להביא הכל שוחטין דהוא ג"כ בסדר קדשים. ואח"כ מפרש כל הכל דחייבין עד הכל מצטרפין לזימון. ובזה א"ש דהביא ברייתא דהכל חייבין במקרא מגילה קודם מתני' דהכל כשרים לקרות המגילה משום דקאי הכא לפרש הכל חייבין. ורק דרך אגב מפרש נמי למתני' בחדא מחתא. והנה היכא דתני חוץ. נקט בכ"מ מתחלה קטן ואח"כ אשה ואח"כ עבד עי' ריש חגיגה וכהנה רבות בש"ס. משו"ה נקט הכא תחלה כל הכל דאתי' לאתויי קטן ואח"כ הכל דאתיא לרבות אשה ואח"כ עבדים. ודרך הש"ס לנקוט בכ"מ סוכה לולב ציצית תפילין עי' סוכה מ"ב ותוספתא רכות פ"ו. אולם הא דהביא הכל חייבין בראי' קודם הכל דשופר לא ידעתי כעת טעם נכון מספיק בפשיטות. ומן הכל מצטרפין לזימון עד הכל מעלין מפרש הכל דאתי' לאתויי קטן או אשה וכדומה דחד דינא אית לי' עם מה דמבואר במתני' או בברייתא מיהו הא דהביא מתני' דזבים קודם מתני' דנגעים לא אדע ליישבו על מכונו. ומן הכל מעלין מפרש מה דאתי' לאתויי ענין חוציי מה דלא מיירי כלל במתני' כמו מנוה היפה לנוה הרעה. ויתכן דמשו"ה פי' רש"י הכא עבד כנעני ושינה מפי' בכתובות דפי' שם בעבד עברי היינו משום דבשמעתין מוכח מהא דהביא האי דכתובות לבסוף דאתי' לאתויי ענין אחר מה דלא מיירי במתני' וכמ"ש להכי פי' בעבד כנעני דלענין מכירה לא מיירי כלל במתני' ופשטות ריבוי דמתני' מיירי בע"א כפי' בכתובות וע"ש בפ"י והפלאה ודו"ק ועי' ער"ע

ודע דמצינו עוד בש"ס בכמה מקומות דקתני הכל והשמיטו כאן. וכבר נתעורר בזה בספר ער"ע מהא דקתני בפ"א דידים הכל כשרים ליתן לידים. ומ"ש הער"ע דאתי' לאתויי קוף אינו נכון דבהדיא קתני לה התם והעיקר כמ"ש שם התוספת חדשים ע"ש. [דאתי' לאתויי טמא מת ובועל נדה. ובתוספתא פ"ק דידים דקתני הכל כשרים ליתן אפי' טמא מת ובועל נדה אתי' לאתויי חשו"ק דקתני במתני'] במכות ח' הכל גולין ע"י ישראל. בסנהדרין ל"א הכל כשרין לדון דיני ממונות ואמרינן שם דאתי' לאתויי ממזר

ואגב שיטפיה לא העיר מרישא דמתני' שם הכל מלמדין זכות דאתי' לאתויי אחד מן התלמידים. ע"ש בפסחים ד' ע"ב. הכל נאמנים על ביעור חמץ. ולי יש עוד להעיר מריש מס' חגיגה הכל חייבין בראי' ובשמחה ועי' ט"א דהכל דשמחה אתי' לאתויי טומטום. בסוף פ"ב דגיטין הכל כשרין להביא את הגט הכל כשרין לכתוב את הגט בב"מ פרק ז' מ"א הכל כמנהג המדינה ע"ש ברע"ב ובתוי"ט. בריש ב"ב הכל כמנהג המדינה וצ"ע בכ"ז וראיתי בש"מ בכתובות ק"י שכתב שם הכל מעלין לאתויי מאי כיון דקתני בסיפא אחד האנשים ואחד נשים הכל לאתויי מאי עכ"ל. והוא תמוה דבאמת כל היכא דקתני הכל אפי' לא מפרש בסיפא כלל לאתויי אתא כמבואר בשמעתין בסנהדרין וצ"ע עוד מקומות יש בבכורות דף נ"ז ע"א הכל נכנסין לדיר להתעשר וע"ש בגמ' ועי' ב"ב ריש ג"פ הכל כמנהג מדינה ושם דף קס"ה ע"ב הכל הולך אחר התחתון בבכורות דף ל"ו ע"ב הכל נאמנים על מומי מעשר יומא דף ס"ו ע"א הכל כשרין להוליכו ע"ש פסחים דף ק"ח ע"ב הכל חייבין בד' כוסות כו' ע"ש נזיר מ"ה ע"ב הכל היו משלחין תחת הדוד ע"ש סוכה דף נ"ה ע"ב ומקריב את הכל לאתויי קייץ המזבח כדאמרינן שם דף נ"ו ע"ש פאה פ"א מ"ב הכל לפי גודל השדה ועי' סוף פ"ג דמעשרות. ושם פ"ב משנה ג' הכל מפסיק לזרעים וע"ש ברע"ב מש"ש. ר"ה ט"ז ע"א הכל נידונים בר"ה ע"ש מגילה דף כ"ג ע"א ת"ר הכל עולין למנין שבעה עירובין דף ק"ה ע"א הכל נכנסין בהיכל לבנות עי"ש. יבמות דף קי"ז ע"א הכל נאמנים להעידה ע"ש ועי' בעזרת נשים למהר"ם ן' חביב דשקיל וטרי בזה לאתויי מאי כתובות כ"ז ע"ב הכל נאמנים להעיד חוץ מהימנה ובעלה. חלה פ"ג מ"ו ר"ע אומר הכל הולך אחר הקרימה. ע"ש בכתובות דף ל' ע"א והתניא הכל