הפלאה שבערכין קטו

כיון דמשועבדים הם משמע דלא חל הקדש כלל על הנכסים וזה ברור לענ"ד

והן הן שיטת הראב"ד בפ"ז מה' ערכין שכתב א"א אני סובר שהקדש זה אינו מפקיע מידי שעבוד שהרי הפדיון אינו אלא כל שהוא. ומשום דר"א כו' ע"ש. והיינו כשיטת רש"י דכיון משועבדים הם אין בכח להפקיע השעבוד הקדש כזה. דלא הוי רק שעבודא. ולא חל ההקדש כלל. ומיושב היטב קושית הקצה"ח שם דהא הראב"ד ס"ל בפט"ו ממעשה הקרבנות כרב פדא דקדושת דמים לא פקע בכדי. וא"כ אמאי כתב הכא הראב"ד דהפדיון אינו אלא משום דר"א. ולמה לא יצטרך הפדיון מדינא לבר פדא כיון דחל ההקדש שעה אחת לא פרע בכדי ע"ש שנדחק בזה. ולמ"ש א"ש דהראב"ד בשיטת רש"י אזיל דלא חל ההקדש הכא כלל וכמ"ש ודו"ק

ושיטת ר"ת מבואר היטב בחידושי הרשב"א בגיטין שם. דס"ל דאפי' קדושת דמים במטלטלי דבשעת הקדש הי' ברשות המקדיש. ועוד שהיו צריכין גוביינא מפקיע מידי שעבוד. דמה ביתו וברשותו קרינן בהו. ולא אמרו קדושת דמים אינה מפקעת מידי שעיבוד ומוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים אלא בקרקע משום דקרקע כגבוי דמי ומה ביתו שלו בעינן. וזה לאו של מקדיש הוא אלא של מלוה ע"ש היטב. וכן הביא שיטת ר"ת בקידושי הרמב"ן ביבמות מ"ו ע"ש. ולפ"ז למה שרצו התוס' בשמעתין לומר לשיטת רש"י דבמטלטלין אם הקדיש קדושת דמים אין בע"ח גובה מהם. אין חילוק בין ר"ת לרש"י רק בהקנה למלוה מטלטלין אגב קרקע דלרש"י בע"ח גובה מהם דקדושת דמים אינו מפקיע מידי שעבוד. ולר"ת אין בע"ח גובה מהם. דגם קדושת דמים מפקיע מידי שעבוד. אבל בקרקע מודה ר"ת דקדושת דמים אינו מפקיע מיד שעבוד. עי' ב"ק ל"ג ע"ב תד"ה משום]

וע"פ האמור נראה דמ"ש התוס' הכא בשמעתין בסוף דבריהם. ונראה דמתני' מיירי בין מקרקעי בין מטלטלי כו' אין כוונתם לפסוק מזה ספיקא של מורי דאפי' במטלטלין אין ההקדש חל עלייהו כמו שהבין בקצה"ח סי' קי"ז ס"ק ג'. דאם כן כוונתם הוא תמוה דמאי ראי' היא זו. הא איכא לאוקמי במטלטלי אגב קרקע. כמו שדחו הא דרבא ע"ש. אלא ברור דכוונתם למ"ש דלרש"י במטלטלי חל ההקדש כמו מכר. א"כ מאי דוחקא לרש"י לומר דהקדש דמים אינו מפקיע מידי שעבוד במטלטלין אגב מקרקעי לוקמי מתני' בקרקעות וכשיטת ר"ת. כיון דגם אי מוקמית למתני' במטלטלין צריך לאוקמא דוקא במטלטלין אגב קרקע. לזה כתבו דמשמע ני' לרש"י דמתני' מיירי בכל נכסי בין מקרקעי בין מטלטלי ואתה תחזה בחידושי הרשב"א בגיטין דף מ' שהביא שם ראי' מירושלמי כתובות לשיטת רש"י וסיים אלמא הא דתנן מוסיף עוד דינר אפי' במטלטלי היא וכדברי רש"י ז"ל עכ"ל. הרי להדיא כמ"ש. ממוצא דברינו נשכיל כי הכרעת התוס' הוא דבמטלטלין חל הקדש דמים. ומתני' מיירי במטלטלין אגב קרקע ודלא כמ"ש הקצה"ח. והנה הקצה"ח השיג על המל"מ בפי"ח מה' מלוה שכתב דהקדש כמכר שנעלם ממנו דברי התוס' בשמעתין. ואני כבר כתבתי מאז על הגליון וזה לשוני המל"מ הביא דברי המהרי"ט. והרי המהרי"ט כבר הביא דברי התוס' דשמעתין עד כאן לשוני. ולמ"ש לעיל נהפוך הוא דמאי דמסקו התוס' משמע כדברי המל"מ וכמ"ש [ועפ"ז יתיישב קושית הבית מאיר על הפרישה בסי' צ"ג סעי' כ' ע"ש היטב]

ויעויין תשובת הרשב"א סי' תרי"ח שכתב ואמרינן בגמ' מ"ט. גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון. ואלו הי' הנכסים מטלטלין אם יש בשט"ח מטלטלי אגב קרקע גובה מהן עכ"ל הרי להדיא כמ"ש המל"מ. ובשיטה מקובצת בכתובות דף נ"ט כתב בשם הרא"ה וז"ל והקשה ר"ת מאי איריא משום קדושת הגוף בלא"ה נמי לא יהא אלא הדיוט הא קיימ"ל עשה שרו אפותיקי ומכרו אין בע"ח גובה ממנו כו' וי"ל אהני לן טעמא דקדושת הגוף היכא דכתב לה מטלטלי אגב מקרקעי. דאילו בעלמא גבי הדיוט קיימ"ל דגבי מטלטלי. ובקדושת הגוף מופקע מידי שעבוד אבל היכא דלא כתב לה הכי בין בקדושת הגוף בין בקדושת דמים מפקיע א"ע מידי שעבוד. דקדושת דמים כהדיוט. וכל היכא דבהדיוט מפקיע כגון היכא דלא כתב לה אגב. בהקדש מופקע. אבל היכא דבהדיוט לא מופקע כגון דכתב לי' אגב בקדושת דמים נמי לא מופקע אלא בקדושת הגוף עכ"ל

ובחידושי הרמב"ן ביבמות מ"ו כתב וז"ל. ור"ת ז"ל הקשה. א"כ מכר נמי מפקיע. ומצינו נמי כח הדיוט חמור מהקדש שאילו עשה שורו