הדר זקנים על התורה, במדבר כב:כב

ויחר אף ה' כי הולך הוא. אעפ"י שנתן לו רשות מחשבתו הרעה נכרת מתוך מעשיו שאם לא היה דעתו לקללם לא היה הולך וכי לריב ולהתקוטט עם בלק היה צריך וכך היה סברתו. כשם שאמר לי תחלה לא תלך ואחרי כן אמ' לילך אתם כך יחזור בו על שאמר תחלה שלא לקללם ואותו רשע טעה שמתחלה נמי לא א"ל אלא לא תלך בעבור לקללם והוא מתחלה עשה שלא כהוגן שמאחר שא"ל הקב"ה לא תלך עמהם לא היה לו לחזור ולשאל וכשחזר ושאל ידע הקב"ה שהיה מתאוה לשוחד ואמר לו לך אתם ותראה מה תועיל והוא הלך ברוע לבבו ולפי' יצא לקראתו מלאך ה' לשטן לו ולהודיעו שהקב"ה יודע זמן מחשבותיו:

כי ברוך הוא. כדאמרי אינשי לצרעה לא מדבשיך ולא מעוקציך: אשר רכב"ת על"י בגימטריא רבעת"ני: