הדר זקנים על התורה, ויקרא יג:מו

בדד ישב. שזה החולי מתפשט על בני אדם הרגילים אצלו ואסור בתשמיש שתשמיש קשה לו:

צרעת ממארת. שנשתלח מארה באותו בגד וסופו שיפשוט בכולו לכך תשרף:

פחתת היא. פוחת והולך ונשחת ולכך תשרף ולא סגי אם יקרע מקום הצרעת שהרי כולו נשחת:

בקרחתו או בגבחתו. בין במקום שיש בו שער בין במקום שאין בו שער:

וכובס שנית וטהר. נראה לה"ר יוסף בכור שור. לפי שאי אפשר למצורע בלא כבוס בגדים עירב טומאת בגדים קודם דין טהרת מצורע שטהרתו יחד: