הדר זקנים על התורה, ויקרא יב:ג

וביום השמיני ימול בשר ערלתו. וא"ת למה צוה המקום מילה לח' ימים. היה לו למולו מיום ראשון כדי שלא ימות ערל. י"ל לפי שאז כולם שמחים בדבר האב והאם יחד דקי"ל האם טמאה ז' ימים לזכר וטובלת בערב. עוד י"ל משל למלך שבא אוהבו לראותו צוה המלך להכין סעודה גדולה לכבוד אוהבו זימן אוהביו לכבדו. כשבא אותו אוהב לאכול א"ל המלך עדיין אני ממתין מטרוניתא אחת שאין כיופיה בכל העולם ורוצה אני שתראוה קודם שתאכלו. כמו כן כשנולד הבן אמר הקב"ה אינני רוצה שימולו אותו עד שיראה שבת והיינו המטרוניתא ובח' ימים יש שבת א' כיוצא בו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' אמר הקב"ה לאחר שיראה שבת ירצה לפני: