הדר זקנים על התורה, בראשית מו:לד

כי תועבת מצרים כל רועה צאן. כן הפשט כי מאוסים להם כל רועי צאן לפי שאין אוכלין מהם. אכן קשה דהא צאן היו תועבה שלהם והיאך היו מאוסים בעיניהם. וי"ל דה"ק כל רועי צאן דאכלי מן הצאן ומצינו נמי רועה שר"ל מזון כלומר האלהים הרועה אותי דמתרגמינן דזן יתי. עוד י"ל רועה כמו תרועם בשבט ברזל מנהגם של רועים להכות בהמתם במקלות והצאן שלהם לא היו מוסרין אותם לרועים אלא שמים אותם ברפת ובמכלה: