הדר זקנים על התורה, בראשית לט

ויוסף הורד. ירד לא נאמר אלא הורד כלומר לקיים מצות המקום לגלגל הדבר ולהוריד אבותינו למצרים. ולמה נסמכה פרשת פוטיפר לפרשת תמר לומר לך כשם שתמר נתכוונה לטובה כך אשת פוטיפר נתכוונה לטובה שראתה באיצטגנינות שעתיד לצאת ממשפחתה שיהיה מזרע יעקב ולא היתה יודעת אם היא או בתה:

מיד הישמעאלים. פי' לעיל בערבות הישמעאלים:

ויהי ה' את יוסף. פשט. לפי שיוסף בין הגוים נצטרך שיהא הקב"ה עמו יותר משאר בנים. משל לאדם שיש לו חמורים שנושאין יין הלך אחד מן החמורים בין הגוים הניח החמר כל האחרים בעבור אותו שהלך בין הגוים לפי שצריך שמירה יותר מן האחרים. כך הקב"ה היה עם יוסף לפי שלא ילמד ממעשיהם:

ויהי ה' את יוסף. מדרש. לא כמדת הקב"ה מדת ב"ו בשר ודם אוהב המכובדים והגדולים והיורד מגדולתו משליכו אחרי גוו והקב"ה אינו כן. היה עם יוסף בגדולתו וכשירד למצרים היה עמו עד שהיה משנה למלך שנאמר ויהי ה' את יוסף וכן בבית הבור נאמר ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד. ד"א משל למלך שיש לו עשר בנים בעשר מקומות מניח כולם והולך אצל הקטן לפי שהוא תש כח וצריך סיוע יותר מכולם:

בבית ובשדה. פי' שנה בבית בימי החורף ובשדה בימי הקיץ וכן מצינו בסדר עולם שלא היה יוסף בבית המצרי כי אם שנה אחת וי"ב שנים בבית הסוהר:

כי אם הלחם אשר הוא אוכל. פי' אשתו ומצינו אכילה גבי אשה שנאמר אכלה ומחתה פיה:

באשר את אשתו. פי' מן הדבר אשר את אשתו דהיינו באישות לבד פי' תשמיש אבל רוצה הוא אשר תשמשני:

ואין איש מאנשי הבית שם בבית. הפשט. שלא היה בבית רק יוסף. והר"י מאיוו"רא מפרש מלמד שבדק עצמו ומצא שאינו איש שבאותה שעה ניטל זכרותו למונעו מן החטא:

וינס ויצא החוצה. לכך כתיב ויצא בזכות ויוצא אותו החוצה ובפסוק כתיב. וינס החוצה שאין הוא אלא סיפור דברים. ובפסוק ג' כשספרה לבעלה לא אמר ויצא כמו שאמר כשספרה לעבדיה. שיודעת היא שפוטיפר לא קנאו לעבדות:

כדברים האלה עשה לי עבדך. פ"ה בשעת תשמיש א"ל כך. וקשה להר"ם דבמס' סוטה פריך כתיב פוטיפר וכתיב פוטיפרע בתחלה נקרא פוטיפר. וכשקנה יוסף קנאו למשכב זכור ונקרא שמו פוטיפרע שנסתרס ולא היה משמש מטתו. וי"ל בשעת תשמיש בשעה שעוסק בענייני תשמיש. עוד י"ל שלא נסתרס לגמרי אלא ממשכב זכור לבד אבל מתשמיש אשה לא איסתרס. וכן היה אומר אבן עזרא כי יש כמה ענייני סריס. סריס חמה סריס צנה צריך חימום גדול ואינו יכול לידבק בזכר כי אם בנקבה שחמה ביותר: