הדר זקנים על התורה, בראשית לב:לג

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. כלומר לזכרון הנס שנוצל יעקב מן המלאך שלא נגע אלא בכף ירכו ולא הרגו. ד"א על שם שהוזק קבלו עליהם בניו שלא יאכלו מגיד הנשה. משל לאדם שחש בראשו תמיד ומקבל עליו שלא לאכול עוד מן הראש כדי שיהיה לו רפואה. ד"א על כן על שלא עשו בני יעקב כהוגן שהניחוהו ללכת לבדו ולא עשו לו לויה והוזק על ידם בגיד הנשה אסר הקב"ה עליהם גיד הנשה כדי שיהיו זריזים בלויה ולא יענשו פעם אחרת ברישול לויה. ולכך הוזהר ללות את יוסף בנו כאשר שלחו אל אחיו ולא נענשו שניהם: