הדר זקנים על התורה, בראשית יח:א

וירא אליו ה'. פ"ה שהלך לבקר את החולה שיום ג' למילתו היה. וא"ת מנ"ל שהלך לבקרו. י"ל לפי שלא מצינו בשום מקום דכתי' וירא שאין כתי' ויאמר וידבר אחריו וכאן לא נכתב לומר לך שלא הלך לומר שום דבר אלא כדי לראותו:

באלני ממרא. פ"ה לפי שנתן לו ממרא עצה על המילה נגלה לאברהם בחלקו. וקשה וכי היה לו לאברהם ליקח עצה על מה שא"ל הקב"ה. וי"ל שלא לקח עצה אלא מאיזה מהאיברים ימול. א"ל המול לכם כל זכר אמר. מדקאמר זכר ולא אמר המול לכם סתמא ש"מ ר"ל המילה דהיינו דבר הניכר בין זכר לנקבה. עוד י"ל שהיה אברהם מל עבדיו ומתו בא ושאל עצה לממרא מה זה ולמה מתו. א"ל ממרא מה א"ל המקום. א"ל המול ימול. א"ל ממרא המול ימול. מול עצמך ואח"כ מול אותם. וזהו העצה שנתן לו ממרא. עוד י"ל באלני ממרא ששאל אברהם לממרא לאחר שיהא נימול למה יהיה דומה המילה. א"ל כאלון שמגולה מכאן ומכאן וזהו לשון אלני. מפי' ה"ר אליעזר מגרמיזא החסיד:

ישב פתח האהל. חסר וא"ו והוי כמו ישב שרצה לקום א"ל הקב"ה שב וסימן הוא לבניך כדפי' הקונט'. פי' שכיון שראה שכינה היה רוצה לעמוד א"ל שב כדפי"ה וזהו ישב כתיב כלומר בציווי:

כחום היום. יש במדרש דלעתיד לבא ביום הדין ישב אברהם על פתח של גיהנם להוציאם לחוץ וכן איתא בעירובין דאברהם מוציאם מגיהנם ונרמז כאן ישב פתח האהל כחום היום: