הדר זקנים על התורה, שמות לח:כה

וכסף פקודי העדה. אינו אומר כסף התרומה ולא כסף התנופה כמ"ש ונחשת התנופה. אלא כסף פקודי העדה כסף הרבה התנדבו. אלמא לא לצורך המלאכה אלא מאת ככר למאת אדנים. ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים לווי העמודים וצפוי ראשיהם וחשוקיהם והשאר נתנו באוצר. וכן מזהב התנדבו יותר ממה שהוא מונה וכן מן הנחשת אלא שאינו מונה אלא מה שהוצרך במלאכה והשאר נתנו באוצר לבדק הבית ולצורכי צבור. ועל כרחך צריך לומר הכי דא"א לצמצם שנתנו בצמצום מה שהיה צריך וגם א"א שבני י"ח ובני י"ט ובני ששים ומעלה שלא היו במנין ולא התנדבו דהא כתי' כל מרים תרומת זהב וכו' דמשמע דמי שהיה רוצה היה מרים. אלא ודאי הביאו הרבה דכתיב והמלאכה היתה דים וכו'. אלא הם לא נמנו עד לאחר שהוקם המשכן חדש אחד כמו שמפרש בפרשת במדבר סיני. וכאן מגיד לך שכסף כל פקודי העדה היה עולה למנין מאת ככר וחמש מאות וחמשה ושבעים ואתרמי שבמנין הזה הוצרך בצמצום כדמפרש ואזיל. וצריך לומר שמנין ניסן ומנין תשרי היו שוים. ועוד צ"ל שלא מת אחד מישראל מיום כפור עד אייר דאם לא כן לא תמצא החשבון מכוון:

וכסף פקודי העדה. בכסף ובנחשת פירש מה שנעשה בהם לפי שרוב הכלים נעשו בהם. אבל בזהב לא פירש לפי שלא נעשה רק לצפוי הקרשים והבדים והארון והשלחן לפי שלא נעשה ממנו כלי שלם רק המנורה והכפורת: