הדר זקנים על התורה, שמות לג:ז

ומשה יקח את האהל. אלו הכתרים שנטלו מראשי בני ישראל ובכולם זכה משה. והקרא משמע כן שהרי כתוב מיד אחר ויתנצלו. ועוד י"מ דלשון את האהל. משמע אורה מגיד שלקח הכתר והאורה שבראשי ישראל ומצינו אהל קרוי אורה כמו בהלו נרו עלי ראשי. ומאותם כתרים קרן עור פניו כדמשמע בסוף הפרשה:

וקרא לו אהל מועד. פי' ה"ר יוסף קרא. שכל אותם מ' ימים שנתפלל משה על ישראל למעלה ברקיע ולא היה יושב כי אם באהל מועד הנזכר כאן ולא הלך ברקיע עד המ' ימים אחרונים שהלך לקבל הלוחות: