ויורהו ה' עץ. עץ זית היה והיה מר והשליכוהו במר והיה למתוק. והפוקרין ר"ל דעץ זה ע"ז ויהבינן ליהו כל טעותייהו ונשיב להם כי לפי שע"ז היתה ביניהם הוצרכו למים וכשהלכו והשליכו העץ למים אז נעשו המים מתוקים. עוד יש לומר שם שם לו חק ומשפט. שלא יעשה כן לעולם ושם נסהו: