הדר זקנים על התורה, שמות יב:ט

אל תאכלו ממנו נא. פי' בן עזרא אמר משה צויתי ישראל לאכול הפסח צלי. שמא לא יצלוהו כל צורכו שיראו שמצריים ירגישו מפני הריח וילחמו בם מפני שהוא אלהיהם בא משה והזהירם אל תאכלו ממנו נא. ושמא תאמרו נבשלנו בקדרה ונכסנו שלא יראוהו המצריים וירגישו. ת"ל ובשל מבושל במים. ושמא תאמרו נחתכנו לנתחים ויהיה נראה כחתיכת בשר בעלמא. ת"ל ראשו על כרעיו ועל קרבו:

כי אם צלי אש. פ"ה למעלה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש. גזר עליו במצות עשה. וכאן הוסיף עליו לא תעשה. אל תאכלו ממנו נא. כי אם צלי אש. ומקשינן מאי שנא מבעולה לכהן גדול דכתיב כה"ג כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ורישיה דקרא אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה וכו' ואמרו בעולה לכהן גדול ליכא אלא עשה בלבד. וצ"ל דשאני התם דכתי' יקח אשה. ולא היה לו לכתוב כי אם בתולה מעמיו כמו הכא דלא כתי' כי אם צלי אש: