ולגד אמר ברוך מרחיב. גד שהוא מקום מרעה. שייך לשון הרחבה כמו כר נרחב. וטרף זרוע אף קדקד יהיו מכים בצואר ומעמיקים המכה. דרך החזה עד סוף הכתף. ולשון העברי מזכיר הזרוע תחלה. עוד י"ל שכשהיה גד מכה ושכנגדו מרים ידו נגד המכה היה חותך הזרוע שלפני הראש והראש בבת אחת: