הדר זקנים על התורה, דברים כט:כח

הנסתרות לה' אלהינו. לפי שכתוב והבדילו ה' לרעה ואח"ך ואמר הדור האחרון דמשמע דכל הארץ לוקה ע"י איש אחד או משפחה אחת לכך אמר הכתוב הנסתרות לה' אלהינו כלומר אם הם נסתרות מה שעשו אותו האיש או האשה. לה' אלהינו הוא יפרע מן העושה הרעה כרעתו ולא ילקו ישראל עליו:

והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. שאם יעשו העבירה בגלוי אז העונש עלינו ועל בנינו אם לא נבער הרעה מקרבנו: והמדרש לפי' רש"י קרוב לפשטיה. דתניא על מה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבע"ד מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן ופי' דקרא הכי הוי הנסתרות לה' אלהינו ליפרע מן העוברים. ועון הנגלות תלוי בנו ובבנינו. ולפי שלא תאמר שתהא מדה זאת נוהגת לעולם שכשעברו ישראל את הירדן וקבלו התורה בארור ונעשו ערבים זה בזה אף הנסתרות לנו ולבנינו. וא"ת כיון דמעטינן נסתרות מלה' אלהינו הי"ל לנקד על ה' אלהינו. אלא משום דאין כבוד כלפי מעלה לנקד את השם דנר' כמוחקו. ויען כי הנקודה של לנו ולבנינו לא בא במקומו כי דינו על השם לולי כבודו נקודה העי"ן שבעד להשלים י"א אותיות כנגד י"א אותיות שכתו' בלה' אלהינו. ויש במסורת הגדולה כשמונה והולך כל הנקודות שעל זאת נקודה. שואל אלא לנו ולבנינו למה נקוד. כך אמר עזרא אם יבוא משה רבינו ע"ה ויאמר למה כתבת אותם. אומר לו לכך נקדתי עליהם. ואם יאמר יפה כתבת אעביר הנקודה מעליהם. משמע שמתוך כך שהיה מסופק בנגלות אם הם לנו ולבנינו קודם שעברו ישראל את הירדן אם לאו לפיכך נקד עליהם. ומכאן אנחנו מביאים ראיה לכותבים בלא שרטוט. ונוקדין שתי תיבות קודם שיכתבו השלישית. ואינם יודעים למה. ומכאן יש ללמוד שהנקודה כמחק. מדקאמר עזרא לכך נקדתי אותן והרי הם כאלו לא נכתבו: