הדר זקנים על התורה, דברים יד:ח

ובנבלתם לא תגעו. אם מתו מיתת עצמן לא תגעו בהם כדי לאכלם כמו שכתוב בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא דאמרי' במכות שהוא אזהרה לאוכל ואפקיה לאכילה בלשון נגיעה וכפל מלה הוא ודרך הפסוק לשנות לשונו כשכופל דבריו. וכן תאכלו ותגעו לשון אחד הוא. ומפני הכפל שינה. ותדע דכן הוא שלא תמצא לא תגעו עד לאחר לא תאכלו אלמא כפל מלה הוא ללא תאכלו. ועוד אמרינן פשוט נבלתא בשוקא ולא תימא גברא רבה אנא ונוגע בה כמפשיטה אלמא ובנבלתם לא תגעו אינו ר"ל נגיעה ממש. ועוד דאם לוקה על הנגיעה על האכילה לכ"ש: