העמק דבר על במדבר ט:יג

וחדל לעשות הפסח. שלא נימא דא״כ שיש פ״ש. אין עונש כרת אלא אם עבר גם על זמן ש״פ. אבל כ״ז שאפשר להביא פ״ש אינו אלא חסרון זריזות וכמו שלא עשה חגיגה ביום הראשון. מש״ה כתיב והאיש וגו׳:

כי קרבן ה׳ וגו׳. בפסחים דף צ״ג אי׳ דרבי ס״ל דקאי כל פ״ש אם שגג בראשון והזיד בשני. וכתיב חטאו ישא שהוא כרת. ואי׳ שם שלמד מדכתיב במברך את השם ונשא חטאו והוא בכרת. וכבר ביארנו בספר ויקרא פ׳ אמור שם שזה אינו אלא לר״מ דס״ל כינוין בכרת. אבל לרבנן לדעת הרמב״ם דכינוין רק באזהרת איסור בעלמא. צ״ל דרבי יליף ממקומו דכתיב חטאו ישא אצל כרת בפ״ר וה״ה בשני. וכ״ה בירו׳ פסחים פ״ט ה״ג: