העמק דבר על במדבר ח:ח

ולקחו פר בן בקר. היינו לעולה ולא פירש הכתוב שיהא לעולה. משום דהדבר מובן דלהשיג דעת אלהים המה נדרשים. ולזה העולה הוא מסוגל כמבואר בדברי הושע ו׳ כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעולות. וכיב״ז ביארנו בפ׳ תמיד דפ׳ תצוה. ויותר נראה דמש״ה לא פירש הכתוב בשעת לקיחה שיהא לעולה. משום דכשם דהקרבת חטאת ראשונה לעולה. כך הקדשה כמש״כ בספר ויקרא י״ב ח׳. וא״כ לא באה לקיחה זו לקרוא על הפר הראשון שם עולה. אלא לברר המשובח שבשניהם ולא לקרא עתה עליו עולה. אלא אחר שיקרא חטאת על השני. אח״כ יקרא הראשון עולה וע׳ מש״כ להלן מקרא י״ב. ופר שני בן בקר תקח לחטאת. פי׳ חז״ל שלא נאכל כמו עולה. וא״כ הי׳ מעין חטאת כה״ג שבא לשגגת הוראה שהי׳ ג״כ פר ב״ב. אלא שלא הובא לפנים כמו פר הוראה: