העמק דבר על במדבר כה:יא

פינחס בן אלעזר וגו׳. אי׳ ברבה בדין הוא שיטול שכרו משלם. דקשה להמדרש יחס של פינחס לכאן. והעלו באשר ברכו ה׳ בכהונה. ואם היה המקנא א׳ משבטי ישראל הלא היה ג״כ ראוי לשכר כזה. אבל מכ״מ לא היה יכול לקבל שכרו משלם להיות כה״ג אחר שאינו מזרע אהרן וע״כ היה שכרו מעין זה בא״א אבל לא בשלמות ועתה כאשר היה המקנא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן אע״ג שלא נתכהן עדיין מכ״מ בדין הוא שיהא נוטל שכרו משלם. שהרי מכ״מ הוא מזרע אהרן:

השיב את חמתי. הוא פעולת טובה אחת שהניח דעתי כ״י. ואע״ג שביארנו שלא היה חרון אף באמת אלא פעולת חרון אף מכ״מ חרון אף לא הוי אבל חמה הוי :

ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. עוד פעל עמדי אשר ראוי לשכר וגמול טוב. מה שלא כליתי את בני ישראל: