העמק דבר על במדבר כא:יט

וממתנה נחליאל. מאז שנתנה במתנה הגיעה עד הר סיני ושם עמדה בנחל שבאותו מקום כדכתיב על הנחל היורד מן ההר. ודרך המים להיות נמשך למים אחרים. ע״כ כאשר באו לשם ועמדו הרבה נכנסה להנחל. ועי׳ מש״כ בס׳ שמות ל״ב כ׳. והיה בזה שבח שאע״ג שהיה מתחלה ענין נסיי. מכ״מ נעשית מתנה לטבע. ומש״ה היה לה טבע שאר מימות. משא״כ אלו היתה לעולם בנס עומדת. מה לה ולטבע המים:

ומנחליאל במות. כאשר יצאו משם והלכו במדבר והעמידו את המשכן בכ״מ על מקום גבוה כמש״כ לעיל פ׳ קרח עה״פ לא נעלה. עלתה היא לבמות וזה שבח נפלא דאע״ג שכבר נעשית לטבע קיים. מכ״מ כשהיה בזה צורך כבוד המקום וישראל. יצאה מגבול טבע מים לרדת. אלא עלתה למקום גבוה וכ״ה בתוספתא סוכה פ״ג עולה עמהן להרים כו׳: