העמק דבר על במדבר טז:לב

ותפתח וגו׳. אותו הפה החל לבלוע בכח המשיכה אחד אחד מי שהיה ראוי להבלע:

ואת בתיהם. אין הכונה בתים ממש. שהרי לא היה להם בתים כי אם אהלים. אלא הפי׳ משפחתם וזרעם כמו בית יעקב וכמש״כ בספר שמות י״ב כ״ג כ״ז. ומש״ה פירש הכתוב ואת כל האדם אשר לקרח. דלא כמו דו״א שנבלע כל זרעם ולא נשתייר מביתו מאומה. משא״כ קרח שבניו לא מתו. אלא כל האדם היינו עבדיו והנגררים אחריו באהלו. וקרח עצמו לפי המדרש נבלע גם הוא עמם. ולפי הפשט יבואר עוד להלן כ״ו ו׳: