העמק דבר על במדבר טו:כט

תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה. האי לעושה בשגגה מיותר. ומכאן דרשו חז״ל יבמות פ״א ובכ״מ שהוקשו כל חייבי שגגות לע״ז שאין מביאין חטאת אלא על ח״כ כע״ז. ולפי הפשט ה״פ. באשר החמיר הכתוב בשגגת ע״ז להביא דוקא עז כי היכי דלהוי ליה כיסופא כדאיתא בסוטה דף ל״ב. וס״ד דדוקא ישראל שאינו רגיל לחטוא בע״ז החמורה אם לא שכבר היה נפש השוגגת בכמה איסורים כמש״כ. משא״כ גר שהרגלו בע״ז ומש״ה עלול להגיע לע״ז בשגגה אפי׳ היה נזהר הרבה בשארי דברים. א״כ אפשר שיהא מביא כבשה או שעירה כמו בחטאת חלב. והא דכתיב לעיל חקה אחת לכם ולגר הגר. היינו דוקא במקום דס״ד דגר גרע מישראל הוא דהשוה הכתוב בכ״מ. כמו בפרשת נסכים ועוד פרשיות בזה השוה הכתוב גר לכל ישראל. אבל כאן הייתי אומר דגר עדיף מישראל. מש״ה חזר ופירש דמכ״מ לא חלקה תורה לעושה בשגגה :